תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק מ״ז סימן ט׳

מ"ש מעכ"ת מדברי תשובת מבי"ט, שבתשובת ב"י דחשיב שיעור שהיה מה שהי' שוהה אחורי הספינה ערך חצי שעה, לא מצאתי כן שם, אלא שכתב והיו שטים סביבות הספינה עד שיעל על דפנותיה שהיתה כעוגה הפוכה, והי' שם עליה כחצי שעה והספינה היתה נטבעת מעט מעט. אבל היהודים שהיו בתוך החדר אמרו וכו' ולא ראו שום איש שיצא וכו' נראה דמהדעות השהיה לא הי' ע"י מה ששהה בדופני הספינה חצי שעה, דזהו הי' קודם דנטבעה הספינה, אלא דנטבע מעט מעט א"ו דמ"ש ולא ראו וכו' היינו דשהה אח"כ בעת ששטו לספינה קטנה, וגם אחר שבאו להספינה וזה אפשר שיעור ארוך, והב"י שם טען עלה, כיון דהי' טרוד ונחפז לשוט לספינה קטנה. וגם אחר שבא לספינה קטנה הי' הים סוער והולך, א"א לו להעיד ששהה כדי שת"נ עכ"ל, מבואר דהשהיה הי' כעת ששט לספינה קטנה וגם אח"כ, א"כ חצי שעה מאן דכר שמיה. ולזה אף דאם הי' כאן רק איסור דרבנן הי' באפשרות לנו להקל ולסמוך על המהרי"ט והב"ח, ופרח מטה אהרן בתשובה סי' כ' אתי עלה מטעם זה וכתב כיון שהוא מדרבנן ראוי להקל, ודבריו תמוהים, דכבר כתבנו דמדברי תשובת הריב"ש סי' שע"ט מבואר דבלא שהה הוי דאורייתא ואף בשהה קצת, ולא כשיעור עכ"פ ב' שעות נראה דהוי דאורייתא, ואין דנים דזה דרובן למיתה כדהוכחנו מהריב"ש סי' ש"פ וסי' שע"ז דדן כזה להקל לחשוב הג"י משעה ג' אחר שנטובע: