ומ"ש מעכ"ת להקשות דא"כ בההיא דסוטה דקינא לה ונסתרה אין לה מופקרת יותר מזה אין הכרח כלל, דמ"מ לא עברה רק פ"א, וגם זה אינו ודאי אלא דהתורה עשאה כודאי, ומשום פעם אחת לא מקרי פרוצה, ומה בכך דקינא אותה ועברה על דעתו, מ"מ משום זה לא הוי פרוצה. גם י"ל דהתם לא שכיח כ"כ דיהי' בעלה משמרה, דהא מנאפת תחת בעלה, ואין בזה תיקון כ"כ אם לא יפרישו אותה מבעלה. אבל בזונה דעלמא י"ל דכולי האי לעבור על מיתת ב"ד לזנות תחת בעלה לא תעשה, וכיון דהרמ"א כתב להקל במופקרת לזנות אין לנו להחמיר בדיעבד.
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק מ״ו סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.