תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק מ״ה סימן כ״ו

אולם אף שידידי הגאון נ"י מסכים עמי בזה, דעתי מפקפק מאד, כי בתשובת מהרח"ש חלק אה"ע סי' י"ט כתב וז"ל, ראיתי עתה בדברי ראב"ח ז"ל בתשובותיו סי' ס"ח וז"ל, המקובל אצלינו מפי ספרים וסופרים והר"י אדריבי כתבו בשם הרדב"ז ושארי גדולי הדור דבעניני איסור אישות ל"ש קבלת עדות שלא בפני בע"ד, שהב"ד בעצמם הם הבע"ד, ובין להקל ובין להחמיר אתמרא ע"כ, ומהר"י אדריבי בתשובה סי' ד' הביא דברי הרדב"ז וז"ל אני סובר דמקבלים עדים שלא בפני בע"ד בקדושין דכ"ע בע"ד נינהו לאפרושי מאיסורא, וז"ל המאירי מקבלין עדות שלא בפני בע"ד לאפרושי מאיסורא כגון שיש עדים שנתקדשה, וכן נראה בתשו' הריב"ש בקדושי מורינה, והכי משמע בתשובת הרשב"א הכתובה בקונטרסים, ואני מעיד שכן הי' דעת מהר"י ביר"ב, וכמהו' שמואל מדינא סי' ד' וז"ל אלא שהם הפריזו על המדה לקבל עדות שלא בפני בע"ד לאסור אשה על בעלה, ואני וחבירי חלקנו עליהם בזה, אבל בעדות קדושין לא חלק אדם מעולם, חתמתי שמי הרדב"ז, ע"כ לשון מהרח"ש, והסכים שם עמהם, וחשש ג"כ לדעת הפוסקים דגם בד"מ מהני בדיעבד קבלת עדות שלא בפני בע"ד עיי"ש, וכן ראיתי בתשובת מהר"ם אלשיך סי' ק"ד שכתב וז"ל, והן אמת דאלו עיקר הענין הי' על הקדושין החרשתי כי הנה המהריב"ל בתשובה ח"ב סי' ח' הביא תשו' הרשב"א דנראה ממנה דא"צ קבלת עדות בפניו, אלא בממונא אע"ג דאיהו מסיק דהוי ספק מקודשת, וכן הרב מזרחי סבר בקדושין דבעי בפניו, אבל כיון דליכא אלא ספיקא וכו' ע"ש, הרי שהרבה גדולי חקרי לב ס"ל דבקדושין מהני קבלת עדות שלא בפניו, וממילא אינו יכול לחזור מעדותו, זולת דנצרף לזה דעת הרא"ם ומהריב"ל ולדון בס"ס, כן נראה לענ"ד: