תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק מ״ה סימן ט״ז

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

[ובאמת בעיקר דברי המהרי"ט שם שכתב להקל בחזקה לחודי' בערוה והביא ראיה מההיא דיבמות, דאמרינן אוקי תרי בהדי תרי ואוקי אתתא בחזקתה מידי דהוי נכסי דבר שטיא אלמא ילפינן ערוה מממון, ודוקא בב' כיתי עדים אמרינן התם מדרבנן כמו דמחמירין בכל איסורי תורה בתרי ותרי עיי"ש, ותמהני הא למסקנא ביבמות בכל ספק קידושין או גירושין חולצת ולא מתייבמת והכי פסקינן בש"ע סי' קע"ג, וכ"כ הפ"י בסוגיא דפ"פ, דמסוגיא דיבמות מוכח דמדרבנן מחמירין שלא ליזול בתר חזקת היתר עיי"ש. וראיות הנהרי"ט דמדמי לה לבר שטיא, ראיה זו חלושה, דהא התם בעי' ללמוד רק דמדאורייתא פטורה מיבום ול"ש לגזור אם אתה אומר חולצת תתייבם, גם ראייתו לדון בס"ס להקל מההיא דאלמנת עיסה ומסוגיא דפ"פ, יש לדון דלמא התם משום דאיכא ג"כ חזקה להיתירא, וזה יש ליישב, והראשונה צ"ע.]
נחלת הכלל · Vienna, 1889

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.