אמנם מ"ש רומעכ"ת בשם אדמ"ו הגאב"ד דקהלתינו נ"י, דיש לחוש לדעת הסמ"ק אם האות נגמר בהכשר ואח"כ נפל דיו לא הוי חק תוכות, יהו לכאורה חשש נכון, והייתי בר מזלו בזה, ומ"ש ידידי מעכ"ת דהסמ"ק הוא יחידאה נפלאתי, הלא כפי הנראה דהרשב"א בשו"ת, וכן בשו"ת המיוחסת להרמב"ן דפסקו כההיא דנדבקה בתחילתו פסול ובסופו כשר, וכמו שהובא בב"י א"ח, ס"ל ג"כ כהסמ"ק הנ"ל, גם בב"י אה"ע (סי' קכ"ה) הביא דעת הכל בו שהוא ג"כ כהסמ"ק, גם מ"ש מעכ"ת דהסמ"ק מכשיר בנפסל ואינו אות כלל, אבל היכא דנשתנה לאות אחרת לא עכ"ד, לא ידענא מנ"ל חילוק זה, כיון דהסמ"ק סתמא מכשיר ואדרבא נ"ל קצת ראי' לכאורה דבכ"ע מכשיר, והוא במ"ש בטור א"ח כתב בסמ"ק אם נפלה טיפת דיו וכו', וא"א הרא"ש פסל גם בזה, וכ"כ התרומות וכתב עוד אם עשה ר' כמין ד' שאינו יכול לגרור וכו', ולכאורה תמוה, איך כתב וכתב עוד משמע שזהו תלי בדין הראשון הא באמת הוא כ"ש ואף הסמ"ק מודה, דהא לא הי' האות בהכשר מעולם, [וכן קשה ג"כ על לשון הש"ע שם סי"ז ואם נפלה וכו' וה"ה אם] ולזה לולי דמסתפינא הי' נראה להגיה שצ"ל בטור שאם נעשה ר' כמין ד', כי כן מצאתי בסמ"ג שהוא לשון ספר התרומות ואיתא שם בהלכת תפילין וז"ל, אם נפלה טיפת דיו בחלל הב' ועתה אין שם הראשון עליו וכו' או אות ר' נעשית ד' וכו' לא יועיל תיקון למחוק הטיפה וכו' עיי"ש, א"כ קרוב הדבר שגם בטור צ"ל כן, ומש"ה שפיר כתב וכתב עוד, דלהסמ"ק כשר, כיון דכבר נעשה בהכשר, הרי גם אם נשתנה לאות אחר מכשיר:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ל״ו סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
