תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ל״ו סימן ז׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אך בזה י"ל אף אם נימא דדעת הסמ"ק להכשיר בכ"ע, מ"מ י"ל דהרשב"א והרמב"ן לא מכשרי בנשתנה לאות אחר, דאל"כ תקשי איך כתב הב"י (סי' ל"ב) בשם שו"ת הרשב"א ותשובת המיוחסת להרמב"ן דמ"ם פתוחה שנסתמה צריך לגרור כל החרטום, הא הרשב"א והרמב"ן דפסקו כהירושלמי נראה לכאורה דפסקו כהסמ"ק, דאם הי' אות בהכשר תו לא הוי חק תוכות, אע"כ דפסלי בנשתנה לאות אחר כסברת מעכ"ת ני' וסיוע לחילוק זה בלבוש אה"ע שכתב וז"ל דאין לפסול אלא בנפלה טיפת דיו וכו' לא מבעי נפלה טיפה תוך ב' ונעשה פ' דפסול, אלא אפילו לא נעשה אות אחר דיותר פסול מכפסל לגמרי, וא"כ י"ל דהרשב"א והרמב"ן פסלי בזה, ואם נימא זה להוכחה ברורה יותר יש לנו לומר דגם הסמ"ק ס"ל זה שלא לאפושי פלוגתא, ואין להשוות פלוגתא מחמת דקדוק קלוש מהטור הנ"ל, ומרווחנא עוד טובא שלא יקשה עלינו מ"ש הב"י באה"ע בשם סמ"ק אם עשה ה' במקום ד' א"י לגרור הרגל ולעשות ד' דהוי חק תוכות, וקשה הא הסמ"ק בעצמו סובר אם כבר נעשה בהכשר תו לא הוי חק תוכות, אלא ע"כ דמודה בנשתנה לאות אחר, א"כ בנ"ד לכ"ע הי' מותר למחוק כל רגל הה' וביותר יש לי לומר בסתירת דברי הרשב"א הנ"ל דפסק ההי' דהירושלמי, ואעפ"כ פסק דמ"ם פתוחה שנסתמה א"י לגרור החרטום, נ"ל לומר דבאמת פליגי אהסמ"ק, וס"ל דנפלה טיפת דיו הוי חק תוכות אף אם כבר נעשו בהכשר, ופסקו להא דהירושלמי רק לענין נדבק אות לאות והאות כתיקונה רק דאינו מוקף גויל בהא מהני החקיקה דמתקן רק הגויל כמו דס"ל לרוב פוסקים, וכוותייהו קיי"ל דמה"ט אפילו נדבק בתחילת האות מהני החקיקה, וכן ס"ל להרשב"א בנדבק בסוף, רק בנדבק מתחילה ס"ל כיון דסוף האות נעשה בפסול שכבר הי' דבוק לא מקרי כלל כתיבת אות והכתיבה בפסול, דכל שעדיין לא נגמר האות הדבוק מגרע לה שלא חל עליו שם האות שאינה כתובה כתיקונה ובסוף מכשיר כהנ"ל, אבל בפסול בגוף האות ס"ל באמת דלא מהני חקיקה, והראי' לזה מסמ"ג בהל' תפילין שכ' ואם נפלה וכו' ולא יועיל תיקון למחוק הטיפה וכתב אח"כ וכל אות ואות צריך שתהא מוקפת גויל ואם נגעה אות בחברתה יועיל תיקון ולא מקרי חק תוכות, אבל בירושלמי מכשיר בנגיעת אות לאות למטה ופוסל נגיעה מלמעלה, ומסופק אם נוגעת באמצע עכ"ל, הרי שהביא הירושלומי רק בההי' נדבקה אות בחברתה, ולא הביא דהירושלמי לעיל בנפלה טיפת דיו, דהירושלמי מכשיר ולא הוי ח"ת, דמשמע מדבריו דההיא דינא הוא מלתא דברירא ואין הירושלמי חולק בה, אע"כ דס"ל דהירושלמי מכשיר רק לענין מוקף גויל אבל בפסול ממש הוי ח"ת, וא"כ י"ל דהרשב"א והרמב"ן ס"ל לאמת כן.
נחלת הכלל · Vienna, 1889

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.