אולם מ"מ יש לקיים טעם הש"ך הנ"ל, דאנן חיישינן לדברי הסוברים יש סרכה בלא נקב, ולדידהו צ"ל הא דנסרכה למכה בדופן בעי בדיקה היינו כמ"ש הר"ן והרשב"א כיון דיש באפשרות שתתפרק מהריאה חיישינן שמא מכח נענועה נפרקה קצת מהריאה, א"כ י"ל מה"ט ג"כ בתלוייה ומכה בדופן נגדה דאסורה, דהמכה מורה דהיתה סרוכה, לשם ונתפרקה, וחיישינן שמא מכח הנענוע נפרקה קצת ג"כ מהריאה ובעי בדיקה ואין אנו בקיאין בבדיקה, א"כ אין אנו אחראין להמציא דהמכה מרעה להריאה, וממילא בנ"ד ליכא רק ריעותא דסרכה ומהני מיעוך, באופן דנ"ד תליא במחלוקת הב"ח והש"ך, וראוי להחמיר:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ל׳ סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.