אולם בס"ת ומכה כנגדה בדופן ואזלא במיעוך יש לדון להקל, דלשיטת הב"ח הנ"ל דמדין ב' לריעותא הוא י"ל דסרכה תלויה במיעוך ליכא ריעותא כלל כמו שכתב התב"ש לענין סרכה תלויה יוצאה מבועה ועברה ע"י מיעוך, וכ"כ בנודע ביהודא, ולהש"ך הנ"ל דליכא הוכחה דהוי ריר מכח התלייה דאמרינן דהיתה סרוכה לדופן וניתקה ממילא מהני מיעוך כמו בסרוכה לפנינו למכה שבדופן, ואף דהתב"ש דעתו להחמיר בסרוכה לדופן למכה דלא מהני מיעוך דהמכה מחלחלה מש"ה עברה במיעוך, מ"מ הוי חומרה בעלמא, כמ"ש התב"ש דהרבה מקילים, א"כ עכ"פ בכה"ג בתלויה ומכה כנגדה בדופן י"ל דמהני מיעוך, כן נראה לענ"ד:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ל׳ סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.