ועכ"ז בער אנכי ולא אדע מהיכן יצאו לאריות האלו זה בפשיטות כ"כ, ובאמת בלא"ה דבריהם תמוהים לי, דאף אי יהיבנא להו זה, מ"מ פשיטא זה לדין השלמה, דאם לא נהג אבילות בז' אחר שמיעתו דאח"כ דכלו הז', החיוב רק מדין השלמה, בזה י"ל דאחר ל' ממיתת המת אין דין השלמה, אף שהוא תוך ל' מיום השמועה, אבל פשוט דדין אבילות ל' בתספורת וכדומה צריך לנהוג עד תשלום הל' מיום השמועה, דהחיוב חלה בעצמותן שאסור בתספורת כל שלשים, וכי בשביל שלא נהג אבילות פקע אבילות דשלשים, וא"כ הוצרך המהר"ם מינ"ץ לדון אם הוי קרובה ונוהג דין ל' עד יום הנ"ל, מיום שמועתו הראשונה, או דהוי רחוקה כיון דלא נודע לו שהוא קרובה עד אחר ל':
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק כ״ג סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.