תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק כ״ג סימן ה׳

אבל העומד לנגדי דברי הט"ז (ססי' שצ"ו) שכתב על דברי המהר"ם מ' הנ"ל ונראה לענ"ד דאין כאן אבילות, כיון דעכ"פ השתא עברו ל' יום ממיתת המת, כמ"ש כאן צ"ל סי' שצ"ו] בס"א, דמי ששגג או הזיד משלים כל ל', משמע דאחר ל' אינו משלים, עכ"ל, מבואר דס"ל בפשיטות דאף אם נדון אותה לש"ק, מ"מ אם הוא אחר ל' למיתת המת אינו משלים, וכן נראה מהש"ך שם שכתב ג"כ על דברי מהר"ם מינץ, ולפי ענ"ד דא"צ להתאבל, [כן הוא כפי הגהת הש"ך עצמו בנקה"כ] ועי"ש רסי' שצ"ו עכ"ל, דודאי אין כוונת הש"ך להכריע דמקרי שמועה רחוקה, דא"כ מה זה דרמז לסי' שצ"ו, דאין זה מקומו רק בסי' ת"ב, א"ו דכוונתו כהט"ז דאף אם נדון לקרובה מ"מ אינו משלים, אחר הל' ממיתת המת, הרי דפשיטא להו להט"ז והש"ך דבשמועה קרובה, ולא נהג אבילות כל ז' דאינו משלים אחר ל' ממיתת המת אף שהוא תוך ל' מיום השמועה: