אולם אעפ"כ לא נ"ל כן, דספיקותיו של הפרמ"ג אין להם קיום, דמה דנסתפק תחילה אם אמרינן דלרש"י סרכה ודאי מחמת נקב או מספק נקב, הא מפורש בהר"ן חולין (דף רס"ח ע"א) במ"ש דלרש"י טעמא דר"נ בריאה הסמיכה לדופן ולא העלתה צמחים כשר דס"ל דסרכה אסורה רק מס' נקב והוי ס"ס, ספק מדופן ואת"ל מריאה שלא מחמת נקב ואבימי דפליג ואוסר, ס"ל דסרכה ודאי מחמת נקב ולא הוי ס"ס. ומסיק הר"ן שם דקיי"ל להלכה כאבימי, הרי דלהלכה סרכה ודאי נקב הוא, ומזה נסתר גם אידך ספיקא דהפרמ"ג די"ל דאולי לא ניקב רק עור א', דא"כ אמאי אסור לאבימי, הא הוי ס"ס, ספק דופן, את"ל מריאה דלמא לא ניקבו ב' קרומים, ואפילו לר"נ אלו היה סובר דסרכה ודאי מנקב הי' אוסר, ולא היה ומשוי זה לס"כ, דשמא ניקב רק עור א', הרי דפשיטא ליה להר"ן דסרכה ודאי מנקב ב' הקרומים:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק כ״א סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.