תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק כ״א סימן ה׳

והנה מטעם אחר יש לצדד להקל, עפמ"ש הר"ן (דף רס"ג ע"ב) להקשות לרש"י בניקב בחיתוך האונות ליתכשר דהא אפשר דהדרא בריא, דיסתרך כסדרן, ותירץ דאין כל הנקבים שוים, ויש נקבים שאין סופן בטבען להעלות סרכה, ושמא הך נקב מהן שלא יעלו סרכה, ואלו היינו בקיאים שנקב זה ראוי להסתרך הי' באמת כשר אלא דאין אנו בקיאין, ואוסרים כל סרכה מספק, עיי"ש. [ולענ"ד תמוה, ולא זכיתי להבין אמאי העמיד הר"ן הקושיא דוקא לרש"י הא גם לתוס' יקשה כזה בההיא דריאה שניקבה לדופן, והדופן סותמו דכשר באם סביך לדופן, דגם בלא סביך ואפילו לא סריך לתכשר, כיון דאפשר להעלות ארוכה דיסתרך בדופן, וצע"ג.] ולשיטת הר"ן צ"ל הא דסרכה שלא כסדרן מגב לחיתוך אסור אף דחזינן דדרך נקב זה להעלות סרכה, וא"כ נהי דסרכה זו אינו עומד להתקיים, מ"מ הדרא בריא, דאחר הפירוק יסתבך כסדרן, וצ"ל דלמא נקב זו אינו עומד להסתרך בכסדרן, או דע"י הפירוק יתרחב הנקב ולא יהיה עומד עוד להעלות סרכה, או שמא הנקב מגב ומשם בא הסרכה, וא"א להעלות ארוכה, דהא לעולם לא יסתרך כסדרן עכ"פ בשלא כסדרן הוי רק ספק טריפה, וא"כ הוי ס"ס בנ"ד, ועל זה ליכא סתירה מההיא דאבימי הנ"ל, דהתם כל הסרכה במגב לדופן, ואין מקום רפואה למכתה: