הדבר פשוט שכן הוא, והרי מפורש בש"ך (סי' פ"א) בשיטת המחבר דקודם ג"י מותר מטעם ס"ס, דמ"מ שלא כסדרן אסור, וה"נ לדידן תוך ג"י, ומ"ש רומ"פ לדון להקל בזה עפ"י מה דנסתפק הפרי מגדים בפתיחה לסי' ל"ט, דלרש"י י"ל דכל סרכה הוי רק ספק טריפה, דשמא ניקב רק עור עליון, וא"כ הוי ס"ס, ספק כתוס' וי"ל השתא הוא דנסרכה לפמ"ש הכו"פ דלתוס' דאין הסרכה מחמת הנקב אינו דומה להגליד, ואת"ל כרש"י דלמא לא ניקב רק עור עליון, ומעכ"ת נ"י הו"מ למנקט ג"כ מכח הספק הראשון שנסתפק הפרמ"ג שם דלרש"י י"ל דסרכה הוא רק מחמת ספק נקב, אבל מלבד שזהו נגד דברי הש"ך הנ"ל כתב והנה הש"ך (סי' פ"א) הרי דלא מלאו לבו לחלוק על הש"ך ולדונו בס"ס, ובאמת הי' מקום לומר דאין ראיה מהש"ך, די"ל דוקא לשיטת המחבר לענין קודם ג"י, בזה בסרכה שלא כסדרן אסור דלא הוי ס"ס, דלפי הצד דנסרך קודם ג"י הוי ס"ס להחמיר, ספק כתוס' ושלא כסדרן אסור ודאי, ואת"ל כרש"י שמא הסרכה מחמת הנקב ונקבו ב' הקרומים, וכה"ג לא מקרי ס"ס כמ"ש תוס' כתובות בסוגיא דפ"פ ד"ה אי למיתב, אבל לדידן דבכל טריפות אמרי' השתא הוא דנטרפה, ולתוס' גם בסרכה כן כמ"ש הכו"פ הנ"ל, אלא דהספק שמא כרש"י בזה י"ל דהוי ס"ס דאף לרש"י הוי רק ספק וכנ"ל:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק כ״א סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
