תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קכ״ב סימן ה׳

אולם באמת לדעתי אין התחלה לדברי הגאון נב"י ז"ל דאףאם איסור דש"ה לא חל אחלב, היינו דאיסורו דאכילה דש"ה לא חייל, אבל מ"מ איסור הנאה דל"ש בזה אין איסור חל על איסור, דהא משום נבילה לא היה אסור בהנאה, א"כ עדיין חלב דש"ה יש בו כרת על אכילתו, ואסור בהנאה, גם ביסוד דברי הגאון ז"ל אף אחרי ישובו דברי עצמו בחידושיו לפסחים, עדיין לא הועיל, דמ"מ מנ"ל דר"י ס"ל דאיסור כולל חייל, הא י"ל דהלימוד מהנותר דא"ב וענוש כרת וישנו בבל תותירו, ובזה ליכא יוכיח דא"ת הבא על הספק דאינו בכרת וחלב דש"ה אינו בב"ת, גם עדיין יקשה על הרע"ב דסיים דרבנן ס"ל דחלב ש"ה יוכיח, הא לדידהו דס"ל א"ת הבא עה"ס דבשריפה יש ללמוד מנותר במה מצינו דישנו בב"ת, ומוכרחים לדברי תוס' דרבנן ס"ל דהנותר הוי מיעוט דאין אחר בשריפה וא"כ ל"צ ליוכיח דחלב ש"ה, ולזה לדעתי דברי הגאון ז"ל במקומו מונח וכאן אין מקום לדבריו ומצד התמיה על הרע"ב במקומו עומד כדרשום אצלי כבר בגליון המשניות: