תו כתב מעכ"ת כיון דנבילה חל אחלב למה לא יחול גם איסור דשור הנסקל דהוי נמי נבילה, וכי משום דאסור גם בהנאה מגרע גרע, במחכ"ת מה שייטא דב"א שייך הכא דמה בכך דהוי ב"א זה מועיל לאוכל בשר דש"ה דחזקה ב' משום נבילה ומשום ש"ה דהוי איסור ב"א, אבל מ"מ על החלב דבכל התורה אין איסור חל על איסור, אלא דבנבילה גלי קרא דחל אחלב אבל איסורו דש"ה לא חל, ואם אכל חלב דש"ה לוקה ב' משום חלב ומשום נבילה אבל לא משום ש"ה ואף דש"ה הוי ג"כ נבילה, באמת איסורו דנבילה חייל אבל איסורו דש"ה לא חייל, וביותר לדעת רוב הפוסקים דש"ה משנגמר דינו נאסר מחיים, א"כ מדינא באוכל בשר ש"ה דאינו חייב משום נבילה דלא חייל על איסור דש"ה, וא"כ אין בחלב דש"ה משום נבילה, ואך מעכ"ת הו"ל למנקט קושייתו הכי, דהא בזבחים אמרינן וצריכא אי כתב נבילה וכו' הרי לולי פרכא היינו למידים דכמו דחל על חלב איסור נבילה ה"נ איסור טריפה, וא"כ ש"ה נילף מנבילה וטריפה דיחול אחלב, ואף לדעת ר"ת דש"ה לא נאסר מחיים, וא"כ יש פרכא דנבילה חמיר דמשום איסור נבילה מטמא, אבל משום איסור דש"ה אינו מטמא, וטריפה חמיר דחייל מחיים, מ"מ נלעוד מבינייהו מנבילה וטריפה, ויש לדחות:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קכ״ב סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
