תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ק״ב סימן ה׳

שבועות (דף כ"ד ע"א) תוס' ד"ה אלא כדרבא, וא"ת כיון דנבילה סורחת הוי בכלל נבילה וכו' ביאור דבריהם נלענ"ד, דמדחזינן דאיתא בהן ע"י נבילה מסרחת, א"כ מוכח דבשבועה שלא יאכל היו נבילות מוסרחות בכלל, וכן בשבועה שאוכל נבילות דיוצא במסרחת, מוכח דבנבילה סתם מוסרחת בכלל, והיינו ע"כ אף דבסתם שלא אוכל וכן באוכל, אין דברים שאין ראויים בכלל, מ"מ בלא אוכל נבילות וכן באוכל נבילות כיון דנבילות מקרי ג"כ אוכלים שאינם ראויים, וכיון דחזינן דנשבע שלא לאכול נבילות ואוסר על עצמו דבר שאין ראוי גם מסרחת בכלל, וכן באוכל נבילות כיון דנשבע לאכול דבר שאינו ראוי, גם מסרחת בכלל, ולזה הקשו בלא אוכל נבילה לחוד ג"כ להוי כולל במגו דחייל על מסרחת, ותירצו דלא משמע סרוחה בכלל אלא כשאמר ג"כ שחוטות, והיינו אף דמצד אוכלים שא"ר ליכא דהא חזינן דאסר על עצמו אין ראוי דהא נבילה טובה מקרי ג"כ אין ראוי מצד האיסור, מ"מ יש סברא אחרת דמסתמא אין אדם רוצה לאסור על עצמו דבר מותר, והיה לנו לומר דלא אסר על עצמו רק דבר האסור לו, דהיינו נבילה שאינה מוסרחת, ורק באמר נבילות ושחוטות דחזינן דאוסר על עצמו בדברים אחרים ודברים שאינם ראויים דהא כל נבילה הוי אין ראוי, מש"ה גם מסרחת בכלל, וכן מ"ש תוס' בסוף הדיבור גבי לא אוכל תאנים וחזר ואמר לא אוכל תאנים וענבים דהוי איתא בהן ע"י תאנים שוערים, היינו דבשבועה ראשונה שאמר לא אוכל תאנים לא היו תאנים שוערים בכלל דמסתמא אין ראויים אין בכלל שבועתו, אבל בשבועה שניה שלא אוכל תאנים, דגם תאנים טובות הוו אין ראוים מצד האיסור מכח שבועה הראשונה, מש"ה גם תאנים שוערים בכלל, אלו בשבועה שניה לא אמר תאנים וענבים רק תאנים לחודי' היינו אומרים שאין שוערים בכלל, דהיינו אומרים דאינו רוצה לאסור עצמו בדבר המותר, והיה כוונתו רק על תאנים טובות דאסורים לו משום שבועה ראשונה, אבל באמר תאנים וענבים בזה כיון דחזינן דאוסר עצמו בדבר המותר ובדברים שא"ר, דהא התאנים מקרי אין ראוים מכח האיסור דשבועה ראשונה מש"ה אמרינן דאוסר עצמו גם בתאנים השוערים, כן נראה לענ"ד: