ועדיין הדבר צריך תלמוד, כיון דהכא אם הי' נבלע בכל עובי קליפת הביצה הי' יוצא בלא רוטב וכנ"ל י"ל דהדרינן לכללא דאין אנו בקיאים, כיון דהכא הא דבכחוש אינו אוסר הוא רק מטעם דכחש לא נבלע בכל עובי קליפת הביצה רק כ"ק, ובזה כבר היינו דנין משום דא"א בקיאים דנכנס הבלע בכל עובי קליפת הביצה, וממילא נאסר המאכל בשלמא בדבר כחוש שנבלע בחתיכה אף שבתחילה דנין דא"א בקיאים לענין לאסור כל החתיכה, מ"מ לאסור חתיכה האחרת דנין שהוא כחוש דאינו יוצא כלל אבל לא סתרינן הדבר שהיינו דנין דנאסר כל החתיכה ואנו אומרים אף דנאסר כל החתיכה מ"מ הבלע כחוש אינו יוצא, משא"כ בנ"ד הבלע כחוש יכול לצאת כיון דקליפת הביצה הוי הכלי דיוצא הבלוע בלא רוטב ובאנו להתיר רק דאין הבלוע בכל עובי קליפת הביצה בזה אפשר כיון דלענין קליפת הביצה עצמה אנו דנין מכח א"א בקיאים דנבלע בכל עובי קליפת הביצה ממילא יוצא ואוסר המאכל, וצ"ע לדינא:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ק״ב סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.