תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ק״ב סימן ג׳

נ"ל דיש לומר כיון דקיי"ל דקליפה אין לו שיעור והוא למעט אפשר דקליפת הביצה לא נבלע בכל עוביו רק מעט מעוביו שהוא במקום קליפה ולשאר עובי הקליפה לא נכנס מקליפה לקליפה דהוי כמו ב' כלים הנוגעים זה בזה, אף דהוא מחובר וגוש א', מ"מ אינו יוצא מצד זה לצד זה, דדוקא מכלי למאכל יוצא בלא רוטב אבל מכלי לכלי לא, וכן מוכח לומר דהלא במאכל איסור חם מונח על הכלי חם ונאסר הכל כדי קליפה ומהני שיקלוף הכלי, ואמא לא נימא כיון דהכלי חם יוצא מקליפה זו לקליפה שסמוכה לה וכן לעולם ותאסור כל הכלי, דהא בלוע יוצא מכלי בלא רוטב, וא"כ תצא מקליפה לקליפה, אע"כ דמצד זה לצד זה אינו יוצא בכלי בלא רוטב ואף דאם נגע איסור חם על גבי הכלי מבחוץ ונאסר כ"ק, ואם בשלו באותו כלי אמרינן דהרוטב מוציא הבלע של קליפה חצונה של הכלי ונאסר התבשיל, ואלו בב' כלים כה"ג שיש בכל אחד רוטב ונוגעים להדדי אין נאסרים כמבואר ססי' צ"ב הרי דבכלי אחד מצד זה לצד זה לא מקרי ב' כלים צ"ל דוקא כשיש בתוכו רוטב, שכח הרוטב נכנס בכל עובי הכלי מש"ה מוציא הבלע כל מה שבעביו, אבל כל שאין רוטב בתוכו מקרו ב' כלים לענין שאין הבלוע יוצא מקליפה לקליפה, ובזה נדחה מה שהוכיח הש"ך דלא כהרמ"א דקליפת הביצה לא מקרי בלוע, מדתלה הרשב"א טעם ההיתר דאין צלי אוסר יותר מכ"ק ולא נקט ההיתר דהוי בלוע, ולדברינו לק"מ, דאלו הים צלי אוסר עד ס' והי' הבלע נכנס בכל עובי קליפת הביצה היה המאכל אסור אף שהוא בלוע, דקליפת הביצה הוי כמו כלי דיוצא בלא רוטב, ולזה נקט הרשב"א דאינו אוסר יותר מכ"ק, וממילא אף לדידן דאין אנו בקיאים ואוסר כל צלי בס' ואנו דנין ג"כ דכל קליפת הביצה נאסרה, היינו דוקא לגבי הקליפה דביצה עצמה, אבל לאסור המאכל כיון דאלו הוא כחוש אינו מתפשט לכל עובי קליפת הביצה רק כ"ק, והוי ב' כלים וכנ"ל, שוב ל"א אין אנו בקיאים כמו לענין בלוע כחוש דאינו יוצא מחתיכה לחתיכה בלא רוטב, דאין אנו אומרים בזה אין אנו בקיאים, כיון דכחוש אינו יוצא כלל ולא מתסר אפילו כ"ק, וכמ"ש הש"ך סי' ק"ה, וה"נ בנ"ד כיון דבכחש אינו יוצא כלל ואינו אוסר להמאכל אפילו כ"ק לא אמרינן בזה אין אנו בקיאים וגדולה מזו כתב הש"ך סי' ק"ה לענין בלוע בכלי אם המאכל שמונח תוכו אין בו לחלוחית דאינו נאסר כדי נטילה רק כ"ק לא אמרינן אין אנו בקיאים, ומכ"ש בנ"ד דבכחוש אינו אוסר כלל: