תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק צ׳ סימן ג׳

מ"ש אחי הגנ"י על דברי הפ"י שהקשה דבאבידה ינתן למי שתבעו מכח ברי ושמא, דל"ש כן אלא בשמא דבע"ד, יפה כתבת וגם אנכי כוונתי לכך זה ימים רבים, ואך יש לדקדק מפסקא דהרמ"א סימן רכ"ב מכרתי שדי וא"י למי ובא אחד ואמר אני לקחתי דנאמן הא זהו דמי למציאה דמיד שאמר מכרתי אינו הבע"ד וכמאן דנקט אבידה בידו וכי היכא דהתם נאמן לומר אני גם באבידה יהיה נאמן, אך י"ל דהתם משום דמרתת שמא יכירנו וכההיא קדשתי את בתי וא"י למי ובא אחד ואמר אני אבל באבידה לא שייך כן דהמוצא א"י להכחישו ואך מלשון הגהת מיימנ' פ"ט דאישות וז"ל ונראה לדינא דמהימן דהואיל דהמוכר מודה שאינו שלו מצי אמר לו לאו את מודה דלאו דילך הוא זיל לעלמא וכו' דמשמע דבלאו טעמא דמרתת אתי עלה ואעפ"כ יש לומר משום הכרח דקיצור לשון הוא והטעם משום צירוף סברא דמרתת.