ובענין זה קשה לי בכתובות כ"ב ע"א ד"ה מנין להפה שאסור וכו' הא מ"מ גם לאחר כ"ד דליכא הפה שאסר להימין מדין עדות שאומר לזה כמו דאחר נאמן לומר אני ה"נ להימין האב לברר ומצאתי כן מפורש בהה"מ פ"ט דאישות הי"א, ובזה אינו מספיק תירוצם דתוס' דשם דקאי האיש המקדש קמי' וכו' דזהו מספיק רק שאינו דרך פירוש שמיד נתכוין לזה, אבל מ"מ להני דבריו שאומר לזה מדין עדות, ונדחקתי דהתורה אשמעינן דאף אם זה מכחישו ואומר לא קדשת אותה לי דמצד עדות הוי הכחשה ובזה צריכים לטעמא דהפה שאסר דאי באינו מכחיש למ"ל קרא דסברא פשוטה היא להאמינו בכך וקושי' תוס' עולה יפה דאף בכה"ג כיון דעושה פירוש לדבריו א"כ מעולם לא אמר דקדשה רק לזה וממילא מותרת לאחר אם ימות זה, ועדיין צ"ע.
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק צ׳ סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
