תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק פ״ג סימן ד׳

והנה באמת דברי הרא"ש הנ"ל דחיישינן דתפרע ולא נמחק דהביא ראי' לזה מהירושלמי לכאורה קשה דהא מרא בשמעתתא בההיא דינא בירושלמי הוא ר' יוסי דלמא רק ר"י לשיטתיה דסבר במתני' דפ"ד במעשר שני והוא ביבמות שם דחיישינן שמא פינן ואשתלויי אשתלי למחוק. אבל למאי דפסקינן כת"ק כמ"ש הרמב"ם פ"ו דמעשרות דהוא מעשר שני והיינו דאמרינן ביבמות אם איתא דפינן מיכפר הוי כפר הרי דלא חיישינן דשכח למחוק, ואולי יש לומר דמשמע להרא"ש דדינא דירושלמי כיון דלא מצינו חולק משמע דהוי לכ"ע, והיינו דלהוציא מיתומים חיישינן דשכח למחוק אבל במתני' דמ"ש דהוי ספק איסור חיישינן לחומרא. (ועדיין אינו מיושב לי כ"כ דהרי בסוגיא דיבמות שם פרכינן ומי חיישינן שמא פינן והתנן וכו' ומאי פרכינן דלמא לחומרא חיישינן שמא פינן אבל בשומשמי' אין מוציאין מספק אע"כ דס"ל להש"ס דממתני' משמע דהוא וודאי תרומה ומעשר שני ובאם קידש בזה אשה אינה מקודשת למ"ד מ"ש ממון גבוה, א"כ יקשה טפי הא מה על הרא"ש דכ' דחיישינן דאשתלי.) ועכ"פ אף אם נידון בכוונת דמשוינן ליה לספק אה אמרינן אשתלוי אשתלי אינו מספיק בזה בתורת דברי הרא"ש הנ"ל דכיון דחיישינן לדונו בספק שכח שלא להוציא מיתומים איך הותר לו לישבע וצריכים אנו לחילוק הנ"ל בין אם דרכו לכתוב מיד ובין אם דרכו לשהות קצת, ואף דלפ"ז י"ל דגם באם אין דרכו לכתוב מיד לא הוי כנ' ידענא, ואין לדון אותו למשואי"ל דלהוציא ממוחזק הוא דחיישינן אבל לא שלא להחזיק מ"מ י"ל כיון דבגדר ספק הוא וממילא א"י לישבע וחייב לשלם, ואך כ"ז מספיק ליישב סתירת הרא"ש, אבל מ"מ לא ידענא מנ"ל להרא"ש ללמוד זה מחנווני על פנקסו, דדלמא דווקא לדון במה דכתב ע"פ אבל לא לדון במה דאינו כתוב ודלמא אף בדרכו לכתוב מיד דלמא אזדמן לו איזה אונס ולא הי' לו אפשרות לכתוב מיד וכדאמרינן רפ"ב דכתובות.