תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ע״ח סימן א׳

בר"ן פרק השוכר את הפועל פ"ה דע"ז בסוגיא דקמא קמא בטל בדף שס"ו ע"א בצד שני משמע דס"ל דכי בעי רבין אר"י קיתון של מים דווקא בחביות דנפיש עמודה, קשה לי הא מ"מ כיון דע"כ ס"ל לר"ד ולרי"צ אר"י דיין ביין מתבטל בששים אלא דחומרא דיי"נ בהיתרא לגוי אסורה, ולהר"ן החומרה דבזה דהאיסור במקומו אסור במשהו ולהרמב"ן מיירי בלא נפל ההיתר בבת אחת והחומרא דיי"נ דנימא גם בהיתר קמא קמא בטל וכמו דהאריך הר"ן מקודם וא"כ הא דבחביות דנפיש עמודה אסור לרי"צ היינו דליכא ס' נגד היין שבחביות ולא אמרינן ביה דמ"מ קמא קמא בטל דכיון דנפיש עמודיה דסופו לירד הוי מיד כמעורב, וא"כ עדיין קשה על ההיא דסלק דלמה לא נצטרף גם היין דהא יין מבטל ביין בס' ואף דלשיטת הר"ן דהיכי דהאיסור במקומו הוא במשהו, י"ל דהא דאיסור לתוך היתר אינו במשהו היכי דמיד שנפל לגו היתר בטל, אבל אם בשעת נפילה לא היה בו ס' ולא נתבטל והוי זה מקומו של היין באיסור משום הכי אח"כ כשנפל קיתון של מים אין מצטרף היין עם המים לבטלו כיון דהיין האסור במקומו אינו מתבטל במינו, והסברא נכונה. מ"מ הא הרמב"ם פסק דבעינן תחלה וכיון דבשעה שנפל היין האיסור לתוכו ויש שם ס' עם המים לבטל, וא"צ לומר סלק היין וכו' דגם היין מצרף לבטל ואלו הי' ביין בלא המים ס' היה בטל בו.