תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ע״ח סימן ב׳

ולומר דכוונת הר"ן דהרמב"ם יסבור כהראב"ד שהביא הר"ן מקודם דר"ד ורי"צ מיירי במקטף קטופי דלא יהי' דין ניצוק והא דחביות נפיש עמודיה אסור היינו דהקלוח הראשון אוסר אעפ"י שאין בו כדי נתינת טעם דכיון דבעצמו חשוב אינו מתבטל ברבוי יין שבבור עיי"ש, והיינו דמחלקים דדבר מועט בטל בס' אבל דבר חשוב אינו בטל בס' ביין ביין (וזהו כעין שיטת תוס' דס"ל דקמא קמא בטל היינו בענין שלבסוף יש ביין היתר ס', ואם כן מוכח דאלו נפל ביחד לא היה מועיל ס' אלא דקמא קמא דהיה בבור מועט בטל בס'), וא"כ שפיר י"ל דרבנן מיירי בחביות דנפל שיעור חשוב ולא מהני יין לבטלו, (ובאמת קשה על הראב"ד ותוס' דדחו לדרי"צ מקמי דרבינא הא י"ל דרבינא מיירי בנפל יין שיעור חשוב ובב"א דאינו מתבטל בס' מלבד דזהו דוחק כיון דהר"ן דחה וכתב עלה דהראב"ד דלא נתחוורו דבריו נלע"ד עוד דע"כ הרמב"ם לא ס"ל בזה כהראב"ד ממה דפסק ביין במים באיסור לגו היתרא בצרצור קמא קמא בטל אבל לא בחביות, ולהראב"ד האיך מצינו החילוק לענין קמא קמא בטל דבצרצור לא הוי כמעורב מיד ובחביות הוי כמעורב מיד הא סברת רי"צ כיון דהוי קלוח חשוב אינו מתבטל בס' וקלוח קמא אוסר אבל ביין במים דמתבטל גם שיעור חשוב בס' י"ל דגם בחביות אמרינן קמא קמא בטל וצע"ג.