תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ס״ח סימן ד׳

ומ"ש רומעכ"ת לצדד לדעת האומרים דבשר בהמה ועוף שווים בטעמן א"כ בנ"ד ליכא דררא דאורייתא דד"ת נתבטל בשר בהמה שבדופן הקדירה ברוב בשר עוף, והוי כמו כולו בשר עוף. וצידד מעלתו לומר דמ"מ להר"ן נדרים נ"ב מבואר דהיתר בהיתר לא בטל אף במינו ושאינו מינו כמ"ש בכוונת הרי"ף בההיא דפת שאפאה עם הצלי. א"כ בנ"ד לא בטל כמו דנסתפק בזה הפמ"ג בהקדמתו בחלב שחוטה דנתערב עם חלב חי ברוב ואח"כ בשלו בו בשר, וחוזר וניער מכ"ת להתיר דעכ"פ אנן קיי"ל בזה עכ"פ דלא כהר"ן דהיכי דהוי מין בשאינו מינו בוודאי קיי"ל אף היתר בהיתר גמור בטל כדמוכח בסימן צ"ט בחלב שנתערב במים וא"כ בנ"ד ד"ת שרי והוי ספק דרבנן עכ"ד. אומר אני דאף להר"ן ליכא חשש דאורייתא להמדקדק בדבריו שם במ"ש וז"ל הלכך דבר שהוא ניתר עכשיו ראוי יותר דלא יתבטל אע"ג דהוי מין בשאינו מינו ממה שראוי שלא יתבטל דבר שהוא אסור עכשיו ועתיד להיות ניתר לאחר זמן גבי מין במינו משמע להדיא כיון דהחמירו חכמים בדבר שהוא מותר לאחר זמן שלא יתבטל במינו, ממילא בכלל זה החומרא דהיתר גמור שלא יתבטל במין ושאינו מינו דלרבנן עדיף יותר שיווי דהיתר משיווי העצם, אבל ד"ת בטל אלא אם כן שניהם ניתר עכשיו והוי מין במינו והרי מבואר אמרו בההיא מים ומלח הוי דבר שיש לו מתירין וכו' משמע להדיא דהוא בכלל חומרא דרבנן בישל"מ ובוודאי שכן הוא דאל"כ יהיה הדין דהיתר בהיתר במין שאינו מינו לרבנן לא בטל ולר"י בטל דהוא אזיל בתר העצם, ויהיה זה פלוגתא חדשה ולא מצינו דרבנן מחמרי יותר במין במינו מר"י, ובפרט מסוף דברי הר"ן במ"ש ועוד אפילו לא בעית למידק כולי האי זיל בתר טעמא וכו' מבואר להדיא דהוא רק דרבנן וא"כ בנ"ד ליכא חשש דאורייתא. אך מ"מ משום זה לחוד יש לפקפק למ"ש האו"ה דחתיכת בשר בהמה וחתיכת בשר עוף מקרי שוה בשמיה דשניהם בשר מקרי כמו חלא דחמרא ודשכרא, א"כ בנ"ד הוי מב"מ והיתר בהיתר.