תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ס״ח סימן ה׳

אמנם לעיקר נ"ל להקל אף במין במינו והיתר בהיתר, כי מסתימת כל הפוסקים משמע דלא משכחת דבר שלא יהא בטל ד"ת, וגם הר"ן בעצמו בשו"ת סימן נ"ז ונ"ט כתב ואם נתערב חמץ במצה קודם שש שעות דבטל דהיתר בהיתר בטל והביא ראיה ממתניתן דכלאים צמר גמלים וצמר רחלים שטרפן זה בזה עיי"ש. הרי אף במין במינו היקל כאשר באמת מהראיה זו מוכח דאף במין במינו בטל למה דקיי"ל כרבא צמר גמלים וצמר רחלים הוי מין במינו דכולהו צמר אקרי, ועיין פר"ח או"ח סימן תמ"ד ס"ג שדחה לדברי הר"ן דצמר רחלים מקרי איסור לענין שלא לחברו בפשתן משא"כ חמץ קודם זמנו עיי"ש. עכ"פ לדבריו גם בשר מקרי איסור שלא לחברו בחלב הרי דהר"ן בעצמו לא ס"ל לעיקר להלכתא כדבריו בנדרים וכיון דבמה דס"ל להר"ן נדרים דאף בשר מקרי היתר דלא בטל אף באינו מינו בזה בוודאי לא קיי"ל כהר"ן כדמוכח בההיא דסי' צ"ט וכמ"ש (לדעת הר"ן בשיטת הרי"ף צ"ע דצמר גמלים הנ"ל) ממילא הדרינן לעיקר להראיה דצמר גמלים דמיניה מוכח דאף מין במינו והיתר בהיתר בטל וביותר דמסתימת שאר הפוסקים ודברי הר"ן מפורשים בשו"ת מידי ספיקא לא נפקא, ואם כן בנידון דידן יש להקל דלדין דאורייתא הוי ס"ס ספק דמין במינו בטל ונתבטל בשר בהמה בעוף וספק דיש ס' נגד החלב ולגבי דרבנן שרי מחד ספיקא וכיוצא בזה כתב הש"ך יו"ד סימן ס"ו סק"י. אולם עם כל זה נ"ל להחמיר בנ"ד דהא הבלוע שבקדירה לא נתבטל דעומד במקומו ולא נהפך לבשר עוף וא"כ כשהחלב נכנס לתוכו החלב והבלוע שבדופן יחד נעשה בב"ח וכשמתערב אח"כ בבשר עוף אסור מדאורייתא מכח טעם החלב שבתוכו דאסור דאורייתא.