ובאמת דברי המג"א תמוהים אצלי למאוד, אם היתה כולה חמוצה היינו צריכים ס' נגד כולה ולא אמרינן שתסגי, ס' נגד מקום שנגע דהרי הטעם שמחוץ למקום נגיעתה כשמתפשט ממקום למקום ובא לשפת המצה זו נעשה בלוע הרי דהטעם דכולה מתפשט באחרת א"כ מה לי דכולה חמוצה או רק מקצתה, וכי כיפי תלוי לה לחמוצה. לזה נראה ברור כדעת הח"י, אך זהו רק באותו חתיכה, אבל מחתיכה לחתיכה אף בעוד שהאיסור מונח עליו מקרי בלוע, כמו שהעלה בשו"ת משאת בנימן סימן כ"ט (ובדבר הת"ח כלל כ"ט שכתב כן בלב הדבוק בעוף יש לעיין כיון דדבוק בו הוי לכאורה כחתיכה אחת ועיין). וגם מה דגמגמנו דהוי חסרון ידיעה לא שייך לגבי הכף דהא לגבי דבר בלוע סמכינן על בקיאתינו כמ"ש הש"ך סי' ק"ה אולם באמת כמעט מבואר להדיא בהגהת ש"ע סימן ק"ה ס"ט גבי חלב כחוש המונח על החתיכה הנוגעת בחתיכות אחרות אוסרינן כולן ולא מתירים מטעם בלוע ועיין בפמ"ג דהניח שם בצ"ע.
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק נ״ז סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
