תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק נ״ה סימן ה׳

והנה לכאורה יש מקום לומר דבנ"ד לכולי עלמא אסור, והיינו די"ל דהא דמיקל הר"ן ורבינו יונה במשמשין שמכרם לישראל, הטעם כיון דרבי מתיר בע"ז עצמה במכרה או משכנה, יש לנו לומר דלא פליגי רבנן עלי' רק בע"ז עצמה אבל במשמשין מודים דלמעט בפלוגתא עדיף, וא"כ י"ל דאין לנו להתיר במשמשין רק במה שמתיר בע"ז עצמה, והיינו במכרה לצורף ישראל דווקא לדעת הרמב"ם והר"ן דלצורף דווקא מתיר רבי' אבל במכרה לאינו צורף דאסור גם לרבי, י"ל דאסור גם כן במשמשין, ואם כן י"ל דדווקא בנרות שעומדין להדליקם וכ"ע לגבי נרות כצורף דמי בזה מקילין דהמכירה הוי ביטול, אבל במנורה דעומד בקיומו ומכרה לאינו צורף, יש לומר דלכ"ע לא הוי ביטול. אמנם באמת מלישנא דהר"ן שכתב וכן הדין בכל משמשין שאינן ניכרים משמע דבכל ענין אף במנורה וכדומה ואף מכרה לאינו צורף הוי ביטול, ונ"ל דהר"ן ס"ל דהך מלתא גופא דמודה רבי במכרה לאינו צורף דלא בטל הוא ג"כ דווקא בע"ז עצמה, ומשום כיון דלאו צורף הוא ולא יתכנו החפץ, וכיון דע"ז הוא בוודאי לא יחזיקנו לעצמו וימכרנו לנכרי ופלח לה, אבל במשמשים שאינם ניכרים יחזיק לעצמו, ואף אם הנכרי הודיע לישראל הלוקח שהוא של ע"ז, מ"מ כשיחזור וימסרנו לנכרי, לא יודיע הישראל כן לנכרי דמה תועלת לו בהודעה זו, כיון דהנכרי לא יאמין לו כן ולא יתן לו יותר, גם כיון דאין ניכר בעצמו ואין ניכר בו צורת ע"ז, אף שמודיע שהוא של ע"ז אפשר שיחזיק הישראל לעצמו וכיון שאינו חושש לזה המוכר הוי ביטול אף דאינו צורף ונשאר בקיומו מ"מ כיון דלא פלח לה עוד הוי ביטול כדמשמע בע"ז מ"ג ע"א ובדף נ"ג ע"ב באופן דלהר"ן ורבינו יונה בנ"ד המנורה מותר להדיוט, ולאינך שיטות הנ"ל אסורה.