תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ה׳ סימן ב׳

הנה בהג"ה סס"י ק"י כ' להקל בס"ס בנשבר הגף במקום הפ"מ ולזה הסכים גם בפר"ח שם בכלל ס"ס דין י"ז וגם בסי' נ"ג סק"י ובסימן נ"ה סק"ט ע"ש, ולענ"ד הי' נראה דבר חדש דע"כ לא היקל בהג"ה אלא למה שנראה בדברי הד"מ סס"י נ"ג דחסרון הידיעה הוא בס' נקיבת הריאה בזה שייך ס' הד"מ שם כיון דס"ס א"צ לברר אינו מזיק חסרון הידיעה אבל למ"ש מהרא"י בש"ד דגם הך ס' אם נשבר קודם שחיט' יוכל להתברר לבקיאים, בכה"ג אף בהפ"מ אין להקל, דאולי אם היינו בקיאי' היינו רואים לפנינו עכשיו שנשבר קודם השחיט', אך צריך אנכי לבטל דעתי נגד הפר"ח סי' ק"י בכללי ס"ס דין י' ונגד הש"ך סס"י נ"ג דכ' ומכ"ש דכאן הוי ב' ספיקות הרי אף בכי האי גוונא היקל בהפ"מ, וגם שלא במקום הפ"מ לא עשה הק"ו רק מכח דהוי בב' ספיקות חסרון ידיעה אבל לא מסברא הנ"ל ובטלה דעתי נגדם, והנה אף אם ננקוט לסבר' הנ"ל מ"מ יש לדון להקל בנשבר בהפ"מ בס"ס הנ"ל אף דנימא ג"כ אולי לבקי ניכר להדיא דאיעכול, דזהו דווקא אם נודע השבר בעודו דבוק לעוף, אבל בנ"ד שבא לפנינו השאלה עד אם כלו לאכול אבשר ל"ש זה ואף למ"ש התפל"מ סימן ק"ץ שאני התם דכבר נאסר קודם שנאבד וקם דינא אבל בנ"ד שפיר י"ל להקל מס"ס, ומ"ש רופמכ"ת והעתיק דברי הפמ"ג דנזהר בקושייתי הנ"ל וכ' וז"ל ואף דכתב הרב דעיכל לחודי' בלא נשמט אינו מטריף מ"מ סמוך לגוף חשיב כאלו הוא שמיט כמו בגף כמלא קשר הוי כשמוט הו"ה כאן עכ"ל, באמת גם זה עלה בדעתי תחלת השקפה ודחיתי דהא דבגף נשבר הוי כשמוט היינו דיש בו חשש כמו חששא דשמוט דהוא שמא ניקבא הריאה ה"נ חיישינן בנשבר אך לא דנשבר יש בו דין שמוט, ותדע דהרי כ' האחרוני' דאם רואה בשעת מעשה דנשבר הגף וחתכנו לגמרי וכן בכנפיי' מקושרי' שאינם מנדנדי' כשר בנשבר הרי דאין בו ענין שמוטה בעצמותו אלא דחשש ניקבה הריאה יש בו וכיון שכן בנשבר הירך דאין בו רק חשש איעכול ניבי' הקושי' במק"ע הא איעכול בלא שמוטה כשר.