עובדא בא לפני בעצם ירך העוף שנשבר וחזר ונקשר שאשיי' סמוך לראש העצם. נראה לענ"ד להקל בהפ"מ ומניעת שיו"ט, ע' ביו"ד סי' נ"ה סק"ו, ואף די"ל דע"כ לא היקל הש"ך אלא ברוא' שלא נתעכלו אלא דאין אנו בקיאי' אבל בנ"ד דכבר נאכל הבשר שסביביו ואולי אלו הי' קמן היינו רואים דנתאכלו ניבי', מ"מ נ"ל דמשמעות בעל מנח"י כלל פ"ז סט"ו דמפרש לדברי הרמ"א, דמ"ש וטוב להחמיר במקום שאין הפ"מ קאי רק אנשבר, ומשמעו' דקאי אעיקר דינא דהחומרא שהמציא האו"ה לאסור בנשבר בזה סמכינן בהפ"מ להקל, וכיון דאינך פוסקי' לא הביאוהו וא"כ בכל ענין יש להקל, וכיון דאפשר דגם הש"ך יסבור כן יש לסמוך להקל בהפ"מ ובפרט דעיקר דינו דהרמ"א תמוה לי דמה בכך דא"נ הא עיכול בלא נשמט כשר ומניין לנו להוסיף על טריפו' ולומר דנשבר ועיכול טריפה כמו נשמט ועיכול, גם בנ"ד הי' עוד סניף להתיר דהי' ס' במקום השבר אם הוא סמוך לראש המחובר בגוף או לראש המחובר לשוק, ושאלתי לכמה נשים ולא הי' יודעים בדבר, וא"כ הוי כמו ס"ס ס' רחוק מהגוף, ספק לא א"נ, ואף במקום חסרון ידיעה כבר כ' בהג"ה סס"י ק"י בנשבר הגף להקל בהפ"מ בס"ס, וביותר כיון דכבר נאכל הבשר י"ל דלא מקרי חסרון ידיעה עיין תפל"מ סי' ק"ץ שכתב בההי' דמקדיר ומגליד אף דנאבד אסור כיון דמיד נאסר כשהיה קמן מחמת חסרון ידיעה ע"ש, והיינו דווקא כי התם דכבר קם דינא לאיסור קודם שנאבד אבל הכא דלא נתברר השאל' עד אם כלו לאכול הבשר ואז לא הוי חסרון ידיעה ושפיר יש להקל מכח ס"ס, מכל הלין סמכתי להקל בהפ"מ ואחרי ראותי חד מחבריי' מפקפק עמי לאסור בארתי לו יותר בארוכה טעמי ונמוקי שסמכתי להתיר.
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק ה׳ סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
