תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק מ״ט סימן ז׳

ומה שכתב אחי נ"י להוכיח דתוס' ס"ל גם כן כשיטת הרשב"א דאף בחזקת איסור מהני הברי, וקושייתם רק דהולד יהי' ממזר ממ"ש תוס' כתובות פ"ה דפירכת הש"ס וכי לא מודה וכו' היינו דאם הודאה לחוד לא מהני גם טעמא דר"ג לא מהני וקשה דמידי אריא, דדלמא הודאה לחוד לא מהני דר"פ אצלה, אבל כיון דהלכה כר"ג רק לכתחילה לא עבדינן בה עובדא לא גרע מספק השקול דמהני הברי עכ"ד, באמת עכ"ז אינו מספיק דזהו הי' ניחא אם היה התוס' מפרשים דפירכת הש"ס דהודאה לחוד וודאי מספיקו וע"כ כל חד וחד טעמא באפיה נפשיה הוא, אבל מדכתב תוס' דאם הודאה לחוד לא מהני, משמע דהוי ספק דאפשר דהודאה לא מהני א"כ עדיין יקשה איך מדמי ספק לרוב. ובאמת עיקר קושייתך הי' מקום לומר כפשוטו דגם לר"י מדינא מהני הברי וחזקת כשרות, רק מטעם יוחסין החמירו, ומ"ה ס"ל להש"ס מסברא דאם טעמא דהודאה לחוד לא מהני, אף דהוי רק חומרת יוחסין גם טעמא דר"ג לא מהני, אך עכ"ז עדיין קשה היאך מדמי הש"ס דבר שיש בו חומרא דלכתחילה לא תעביד עובדא למלתא דאסור מדינא ועכ"פ מדרבנן אף דיעבד, ולזה נ"ל ברור בכוונת תוס' דהש"ס ס"ל דלכתחילה. עבדינן לגמרי כר' יהושע, ואם לר"י לא מהני ההודאה, גם אנן עבדינן כוותיה לכתחילה, ואזדא לה הקושי' של אחי נ"י מההיא דתרי ותרי דהתם הוי ספק לפנינו, אבל הכא לכתחילה מורין כר"י בכל מה דמחמיר ר"י וק"ל.