תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק מ״ט סימן ח׳

ומ"ש אחי נ"י להוכיח עוד זה דהא בההיא דדפנו ליכא סברא דדייקא ואף לרבנן תתסר מדינא, ומה שתירץ אא"ז הגאון זצ"ל בספרו משנת דר' עקיבא דבעדים ג"כ דייקא, הא התם אקרא קאי ולדינא דאורייתא ליכא דייקא בעדים עכ"ד, גם בדבריך אינו מיושב דעכ"פ מכח קושית תוס' כפי פירושך דיהי' הוולד ממזר מוכח סברת תירוצם דדייקא מוגרעת לחזקת אשת איש, א"כ ממילא כי היכא דלרמב"י מדאורייתא אסורה היכי דליכא חזקת היתר בבאו עדים ואחר כך נשאת ולא מהני הברי דידה משום חזקת איסור כיון דרמב"י בוודאי סבר כן, ומהיכן פשיטא להש"ס דלרבנן מהני הברי נגד חזקת איסור כיון דרמב"י בוודאי לא סבר כן. גם מה שתמה אחי הרב נ"י על הפ"י דדייק מסוגיא דיבמות דלרמב"י תצא מדאורייתא, אם כן תקשי גם לרבנן ליתסר דבדינא דאורייתא ליכא דייקא, אע"כ דקרא אסמכתא בעלמא הוא וסוגיא דיבמות אזלי רק לדינא לבתר תקנת חז"ל, מלבד דלפי דרכו של הפ"י בלאו הכי נסתלק קושית אא"ז הגאון זצ"ל כיון דס"ל דנשאת תחלה הוי חזקת היתר, ה"נ לרבנן כן, ומש"ה לדידהו לדינא דאורייתא בכל גוונא לא תצא דבאו עדים תחילה שייך דייקא ובנשאת תחלה הוי חזקת היתר. גם יש לומר על קושייתך על הני אריוותא הפ"י ואא"ז זצ"ל דתרווייהו איתנהו דוודאי הדרשה היא דרשה גמורה רק דלא ניחא להש"ס לומר דהברייתא נקט מלתא דלא קאי הדין כן אחרי תקנת חז"ל, משום הכי מוקי להברייתא כרמב"י. אולם במה דהקשה אא"ז הגאון זצ"ל דלרבנן למ"ל קרא דוקדשתו והאריך דהנך רבנן ס"ל דליכא דייקא בעדים, בזה נכונים דברי אחי נ"י דבלא"ה י"ל לדינא דאורייתא ליכא דייקא.