תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק מ״ט סימן ו׳

אולם דבריך היו מספיקים ליישב במה שעמדתי לחקור על דברי תוס' גיטין י"ט ע"א שכ' דהאידנא כותבין זמן בגט שלא יחפה על בניה ממזרים, וכ"כ הרא"ש שם, ולכאורה מ"מ בגט שאין בו זמן הבנים ספק ממזרים, ואינו דומה לראוה מדברת דנאמנות להכשיר בתה, דהתם הספק גם על האם ואנו דנין להכשירה משום החזקה וממילא וממילא כשר הוולד (ואף דהתוס' ס"ל גם בינאי להקל מדינא אף דהתם מתה האם, צ"ל כיון דעל אותה שעה שאומרים העדים דנשבית היה מקום הספק גם עליה והי' דינה להתירה וממילא גם ינאי מתכשר) אבל הכא דאין דנין כלל על האם דבלא"ה גרושה ופסולה לכהונה, ואם היא בת ישראל דליכא נ"מ לענין תרומת בית אביה ליכא נ"מ לגבי דידה כלל, ואולי י"ל דאנו דנין עליה אם היא מותרת לחזור לבעלה, והוי חזקה דהתירא, ואף דלא צריך לחזקה דכיון דהיא והוא אומרים ברי גם בספק השקול נאמנים, כיון דעכ"פ מסייע לה החזקה דהיתר לבעלה מהני גם לוולד, אך עדיין אני נבוך בזה, אם נקרא חזקה לדון על איש פרטי שמותרת להנשא לו דלא מצינו רק חזקת כשרות לכהונה, או לבעלה שנשואה לו, או ליבמה דעומדת ליפול לפניו, אבל באינה נשואה ואינה זקוקה לו, ואינה עומדת להנשא דווקא לזה אפשר דלא הוי חזקה, (אכן באמת כפי דברי הרמב"ם וכמו דפסקינן בש"ע אה"ע סימן ד' סכ"ט דאשת איש שזינתה ואמרה מנכרי נתעברתי דנאמנת להכשיר הולד, אף דהתם אין דנין עליה דהיא וודאי נתחללה לכהונה, וכבר הארכתי בזה בע"ה בתשובה אחרת), ובזה עולה יפה דברי מעכ"ת אחי הרב נ"י דהאב נאמן להכשיר לבנו דאחר הגרושין זנתה. אולם מ"מ בעיקרא דמלתא לא נ"ל, דהנאמנות לאב הוא רק אם בנו או לאו, אבל הכא דאנו דנין על מי שזינה עמה והוליד ממנה הבן אם הי' זה קודם גרושין מבעלה או לאחר גרושין מבעלה בזה אין נאמן האב לומר איך הולידו.