ואולם באמת יש לקיים דברי הפ"י ובאופן אחר, ולא נצטרך ג"כ לדוחקא דהפ"י דס"ל לסוגיא דב"ב מסברא דאף בחזקת היתר ע"י דנשאת ראוי לאסור מדרבנן לולי טעמא דזילותא דב"ד, ולמסקנא בטעמא דאתחזק היתירא דנשאת לחוד סגי, היינו דבלאו הכי קשה על הפ"י דמ"מ למ"ד תרי ותרי ספיקא דאורייתא, א"כ בלאו הכי ליכא חזקת איסור מה חילוק יש בין באו עדים תחלה לנשאת תחלה, הא ליכא חזקת היתר, דתרי ותרי מסלקים כל החזקות ודוחק לומר דבר חדש דרז"ל החמירו בתרי ותרי נילך בתר החזקות. ולזה נלעכ"ד דסוגיא דיבמות אזלי להלכתא דקיימ"ל תרי ותרי ספיקא דרבנן, ושפיר אמרינן דלרמב"י מדאורייתא בעינן נשאת תחלה שיהי' חזקת היתר, אבל סוגיא דב"ב אזלי למ"ד תרי ותרי ספיקא דאורייתא, וע"כ הא דבאו עדים תחלה דתצא משום דחז"ל החמירו אף בספק דשקיל ואמרה ברי לי, א"כ הא דנשאת תחלה ל"ת ע"כ משום זילותא דב"ד, ולמסקנה דב"ב דלא חיישינן לזילותא דב"ד, ובאמת הוא כהלכתא דתרי ותרי ספיקא דרבנן וקיימינן דרמב"י מדינא קאמר וכסוגיא דיבמות, וא"כ שפיר הקשו תוס' ועולים לנכון ב' הסוגיות וק"ל.
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק מ״ט סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
