תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק מ״ט סימן ד׳

אולם ביסוד דברי הפ"י דתוס' מודה להר"י ב"ב דנשאת הוי חזקת היתר, היטב סתר אחי הרב נ"י דבריו ממה דהקשו ביבמות דהתם מיירי דנתייבמה, ובלא"ה נסתרו דברי פ"י ממה דהקשו ב"ב דבנשאת ואחר כך באו עדים דליכא דייקא דבבאו עדים ליכא חומר אמאי לא תצא, ולא ניחא להו דבניסת ליכא חזקת איסור אלא ע"כ דס"ל דגם בזה נשאר החזקה בתוקפו. ובדברי תוס' אלו אינינו יורד לעומקן, במ"ש בכתובות כ"ו וז"ל ועוד כיון דתרי ותרי הוי ספיקא דרבנן יש לאסרה כדאמרינן גבי ינאי וכו'. ולא זכיתי להבין דמה עדיפות קושי' יש בזה מכח תרי ותרי ספק דרבנן, וע"כ דכוונתו דלמ"ד תרי ותרי ספק דאורייתא דמסלקינן כל החזקות, מוקמי סוגיא דיבמות באומר ברי לי וכמ"ש תוס' יבמות, אבל למ"ד תרי ותרי ספק דרבנן דבמקום חזקת היתר מה"ת מותר מטעם חזקה אלא דחז"ל החמירו דלא לסמוך על החזקה ממילא היכא דאיכא חזקת איסור מה"ת אסור וודאי מטעם חזקה ולא מהני ברי, והא זהו עצמו קושייתם הראשונה ומה הוסיפו להקשות בועוד וצ"ע, ובזה תמוהים ג"כ דברי המהרש"א גיטין ד"ט ע"א ד"ה סמוך אהני עפמ"ש וכו' אי דנוקת אחזקת אשת איש. ואינו מובן לי דמשמע אם תרי ותרי ספק דאורייתא בלאו הכי פרכינן שפיר שהוי ספק דאוריית' אלא כיון דתו"ת ספק דרבנן ליכא קושיא רק מכח חזקת אשת איש וזה תמוה דתרי ותרי ספק דרבנן הוא היינו במקום חזקת היתר אבל בליכא חזקת היתר פשיטא דהוי ספק דאורייתא ול"צ לבוא מדין דאוקמינן בחזקת אשת איש.