תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק מ״ט סימן ב׳

מה שתמהת על הפ"י בסוגיא דתרי ותרי שכתב דרמב"י מדיני קאמר דבעי נשאת תחלה דהוי חזקת היתר, דא"כ לא הקשו תוס' כלום ב"ב דמאי אר"י ניסת אפילו התירוה נמי הוי זילותא דב"ד, הא מ"מ בהיתרוה מדינא אסור עכ"ד. נראה לי דתוס' ב"ב אזלא כשיטת הר"י בר ברוך, דמיד שבאו עדים המתירים תחלה אתחזק להתירא, וע"כ לרמב"י בבאו עדים המתירים תחלה דתצא הוא רק חומרא ושפיר הקשו תוס'. אולם זה אינו דהא כל עיקרא וטרחתו של הפ"י להשוות סוגיא דיבמות דמבואר דרמב"י מדאורייתא אוסר בלא נשאת תחלה לסוגיא דב"ב דתליא בזילותא דבי' דינא. ואם כן לכאורה לשיטת הר"י בר ברוך אין מקום לדבריו דהא גם בלא נשאת תחלה מדאורייתא מותרת, ואי דכוונת הש"ס ביבמות בב' כיתי עדים באו בבת אחת, הא לשיטת הר"י בר ברוך גם לרבנן דרמב"י תצאם בכה"ג, דלא ס"ל לסברת דייקא, ואם כן אם באנו לקיים דברי הפ"י גם לשיטת הר"י בר ברוך, ע"כ צריך לומר דבהך סברא גופא פליגי רמב"י ורבנן, דרבנן ס"ל דע"י עדים המתירים תחלה אתחזק להיתירא ורמב"י סבר דלא אתחזקה להיתירא רק על נשאת תחלה, וא"כ לא הקשו תוס' כלום, ודוחק לומר דתוס' ב"ב ס"ל ב' הסברות, דלרבנן דייקא מגרע לחזקת אשת איש, וגם סברת הר"י בר ברוך דע"י עדים אתחזקה להתירא וביבמות מיירי בבאו ב' כיתי עדים בב"א, וא"כ יפה הקשה אחי נ"י.