ובזה נ"ל דמיושב מ"ש הרמ"א בהגהת ש"ע יו"ד סימן קס"ט סי"ג אבל אם נתן לו מעות להלוות לעכו"ם בריבית ואחר כך אמר הלוקח לא הלוותי לעכו"ם אלא לקחתי לצורך עצמי הלוקח נאמן, ולא כתב דאם הרוויח בהם דצריך לשלם לבעלים מדין מבטל כיסו וכדפסק בחוה"מ סימן רצ"ב, ולפי הנ"ל ניחא דדווקא בההיא דסימן רצ"ב דאמר סתם אני ארוויח בו, אבל ביו"ד דאמר להלוותן לעכו"ם, א"כ אין רצוני כלל בענין עסק בסחורה דיש בו יוקרא וזולא אלא בהלואה לעכו"ם, משום הכי אף שהרוויח בהם פטור דלא נעשה ענין רצון בעלים כנלע"ד:
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק מ״ח סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.