ומ"ש אחי נ"י בכוונת הש"ע בהג"ה סימן רצ"ב דבאומר לו הוצאת בעסק וכו' ומקורו במרדכי פ' הגוזל קמא דהטעם דהא דמבטל כיסו לא הוי כריבית אף שלוקח חייב באונסין משום דהמפקיד לא ניחא ליה בהמתנת מעות וטוען שנפסד מה שהי' מרוויח ואמרינן אלו תבעו שיקבל עליו אחריות הי' מקבל עליו, משא"כ כשלא רצה לקבל הוי בכלל ריבית, כיון דאם הי' מתעסק בעצמו אולי הי' מפסיד עכ"ד. לא נראה לי כלל דעיקר טעם דמבטל כיסו לא הוי ריבית זהו באמת כדבריך, כיון דלא ניחא לי' בהמתנת מעות אבל לא תליא באם הי' אפשר שמפסיד דאף אם בוודאי הי' מפסיד והי' רוצה להשליחו לים לית כאן דררא דריבית, דהתורה לא אסרה ריבית רק אם ברצונו ובהיתר יניח מעותיו בידו, בזה אינו רשאי לוקח שכר מעותיו, אבל אם צועק ככרוכיא ואינו רוצה כלל שיהי' מעותיו בידו לא שייך כלל שכר המתנת מעות דהוי רק כגוזל לחבירו דפשיטא שיכול ליתן לו יותר מדמי הגזילה אלא דבלא טענה דרוצה להרוויח בעצמו אף דלא הי' חשש ריבית, מ"מ במה נתחייב זה לשלם לו, משום הכי צריך לבוא בטענה שרוצה להרוויח והוי זה כגורם היזק ומדין מזיק, ואם נידון דאין ההיזק ברור דשמא הי' מפסיד, אם כן אף בלא אמר לו שיקבל עליו אחריות העסק יהא פטור דמה בכך שיאמר זה הייתי רוצה לקבל אחריות, סוף סוף לא הוי ברי הזיקא, דאם הי' מחזיר לו מעותיו והי' עוסק בעצמו שמא הי' נפסד, ומה שכתב דמבטל כיסו הוא רק כעין קנס ובענין זה לא קנסו אם אמר לו שיקבל עליו אחריות העסק גם זה רחוק ודחוק.
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק מ״ח סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
