תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק מ״ח סימן ה׳

ומה דנ"ל בכוונת המרדכי כך הוא, למה דמבואר דעת הרמב"ם פ"ז מהלכות מכירה הי"ב בשליח שקנה עצמו במעות המשלח, אעפ"י שזקפן עליו במלוה המקח של משלח, ולמד זה מדברי הירושלמי פ' א"נ שהובא במרדכי שם הנותן מעות לחבירו ליקח לו פירות למחצית שכר ואמר לא לקחתי אין לו עליו אלא תרעומות, ואם ידוע שלקח הר"ז מוציא ממנו, וכמבואר בהה"מ שם הלכה יו"ד, אך כל זה בלא שינה משליחתו, אבל בשינה הוא לעצמו כמבואר בסוגיא דבב"ק פ"ט גבי ליקח לו חטין ולקח שעורין דלר"מ דהוי גזלן הותירו לעצמו וה"נ לדידן אם זקפן עליו במלוה ולקחם לעצמו, וכמ"ש להדיא הסמ"ע סימן קפ"ג סק"ו, וע"כ הסברא דמטעם לבטל כיסו לחוד אין צריך לשלם, דהרי בוודאי אם היו המעות בטילים אצלו ולא הרוויח לכ"ע פטור, דלא גרע מגזלן ממש דמשלם רק כשעת הגזילה, ולא מה שהי' יכול להרוויח, אלא דהיכא דהרוויח בהם בזה דנו חז"ל או מדינא או מקנסא היכי דיכולין לומר דבמעשה זו נעשה רצון הבעלים בלי שינוי הוי כאלו עסק לטובת בעלים וכיד בעלים דמי וכאלו לא יצאה המעות מעולם מרשותם, ומה דקנה בדידהו קנה ושלהם הרוויח כמו בשליח לקנות חיטים וקנה חטים לעצמו לדעת הרמב"ם אף דפשיטא דבשביל קבלת השליחות לחוד הי' בידו לחזור בו, דכל שליח יכול לחזור משליחתו: אלא ע"כ כיון דבאמת לא נשתנה דעת בעלים, וגם הם היו רוצים ליקח חטין לא יצא מעולם המעות מרשותם בקניית חטים זו אלא אם כן שינה וקנה בהם שעורים דאולי אין רצון בעלים בשעורים ול"ש לומר דנקנה להם השעורים, וה"נ י"ל סברת המרדכי בפקדון דעלמא, וא"ל תן פקדוני וארוויח בהם ולא אמר לרוויח בדבר ידוע אלא סתם להרוויח דכל מה שעסק זה במעות זהו בעצמו היו הבעלים גם כן רוצים בו וכאלו נעשה הדבר בשליחותם דמי, והותירו הותירו להם, וכן אמר תן לי פקדוני להלוות אותם, וזה הלוה אותן גם כן בענין שלא נשתנה רצון בעלים, בזה מחייב לתת בו מה שהרוויח, וא"כ כוונת המרדכי בוודאי אף באומר לו הוצאתים בעסק קבל עליך לשכר ולהפסד פשיטא דיכול לומר איני רוצה בזה, ויכול להכריחו לשלם לו, אלא דמ"מ אם אמר לו כן ולא רצה לקבל ההפסד אם עיכב אותם בחזקה אין צריך לשלם לו אח"כ מה שהרוויח כיון דאמר לו כן, וזה לא רצה בעסק זה הוי כשינה השליח שליחתו וכגזלן ממש ואין צריך לשלם לו לבטל כיסו, ובאמת אם אמר תן לי פקדוני שאני צריך ליקח חטים להרוויח בו, וזה עסק לעצמו בשעורים דא"צ לשלם לו.