תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק מ״ח סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

מה שרצה אחי נ"י לפקפק על מה שהוסכם אצל הגאון מוהר"ם נ"י הנ"ל ואצל דעתי הקלושה דמה שהרוויח החתן בוודאי אין צריך להחזיר, ואתה באת לספק די"ל דהוי אומדנא דנתנו ליד החתן לעסוק בשליחתו ולהעלות פירות בשליחתו בכדי שיהי' בשעת נשיאון נדן מרובה ואלו נאנס מיד החתן אם מתה הכלה לא הי' הב"ד יכולים להוציא מידו הוי רק כפקדון אצלו ע"כ דבריך. לא נראה לענ"ד דמה אומדנא היא זו, די"ל דכיון דהתחייב עצמו לתת לו סך נדן, מקדים לו הפרעון ובשביל זה נוטל החתן בפחות, כי נחשב בעיניו לטובה שמקדים לו מעותיו וכעין מרבין על השכר אבל מ"מ הוי סילוק ופרעון גמור והאחריות על החתן וגם הרי לא התנה עמו לכמה יעלו פירות ושיצטרך לעשות כתובה לבתו לפי שיעלה הסך בעת ההיא הרי דאינו מחשיב לו הפירות לסך הנדן וגם אם יאנסו ביד החתן קודם נשואין לא יהי' לו עוד תביעה לומר אני הייתי שלוחך וברשותך נאנסו ותן לי מחדש סך נדן, א"ו דזאת הנתינה הי' סילוק ופרעון אלא שהקדים לו מעותיו, זולת אפשר אם בתחילה הקפיד החתן על סך מסוי' יותר מזה ואבי הכלה העריך לו החשבון ע"י שיסלק לו עתה כך וכך ויעלה פירות כך וכך עד הנשואין וגם נתחייב לעשות כתובה כסך ההוא ע"י צירוף הפירות לקרן בזה יש לדון כדבריך. וגם זה צ"ע לדינא.
נחלת הכלל · Budapest, 1938

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.