ומעתה נ"ל דלא שייך אומדנא, דאלו ידע הי' מקבלם לחזרה דמעות דידיה, דדווקא היכי דבא להקנות דבר לחבירו אמרינן דאומדין דעתיה דאדעתיה דהכי לא אקני ליה, אבל בנדון דידן הוא בהיפוך דכל כמה דאינו מתכוין לזכות בתורת חזרה הוי ברשות החתן דאף דמעיקרא לא נתן המעות להחתן אדעתי' דהכי, מ"מ מיד שהוציאם דלא הדרא בעיני נעשו מעותיו של החתן ממש, ואם כן כיון דראובן לא נתכוין לחזרה, ממילא נתקיים המעות ברשות החתן לפלגא פקדון. ממילא הסחורה שקנה ראובן ולא נתכוין לזכות בעצמו נקנה החצי לשמעון וממילא הריווח שלו, וכיון דמלתא דממילא הוא ואין צריך להקנאתו ל"ש ביה אומדנא, דמכח אומדנא לא נעשה דבר חדש לומר דהוי כזכה בהם, וחילוק כזה באומדנא מצאתי בעז"ה בשו"ת מעיל צדקה סימן נ"ג, ואף דהרב מוהר"ם נ"י הנ"ל כפל ושלש דלא נשתעבד זה להתעסק לטובת החתן אדעת' דהכי שתמות בתו, ירצה דעתו דהוי כמו התחייבות להתעסק בעבורו, ולענ"ד אינו דמה צריך התחייבות בזה דכל שלא זכה בהם ונתקיימו המעות ברשות החתן בפלגא דפקדון ממילא נקנה לו הסחורה חציו, ודי לנו לדון מכח האומדנא שישימו ב"ד שכר טרחתו כמו שליח דעלמא שמקבל עליו שלא יהא נאמן להפסד בשבועה, דמה שימחול על טרחונו זהו לא אדעתי' שתמות בתו. אבל לדון דכל הפירות הוא לראובן, זהו לא מסתבר לע"ד, ואם נימא דדעת הרב נ"י דעוקר השליחות מעיקרא ולא זכה בהם בסחורה ע"ד החתן דאמדינן דעתי' דאדעתא דהכי שתמות בתו לא נעשה שליח. גם זה אינו דלא מבעי במה שדעת הרב נ"י דאף בבאו כבר הרווחים ליד החתן דצריך להחזיר דבזה אף אם נדון דבטל השליחות מעיקרא, הא מ"מ גם הוא לא נתכוין לזכות לעצמו והי' הפקר, וזכה החתן בהם כשבאו לידו מדין הפקר, אלא אף בנ"ד דלא בא ליד החתן מ"מ א"א לדון כן דלענ"ד אין צורך בזה לשם שליחות למה דקיי"ל כר"י בב"ק דף ק"ב ע"ב ולא קיימ"ל כחוכא דבני מערבא דמי הודיעו לבעל החיטים וכו' והיינו כאתקפתא דרב ושמואל א"ה חיטין וחיטין נמי וכו' והיינו כפירש הרשב"א שם דחיטין בלא שליחות זכה הבעל המעות, ואם כן הכי נמי בנ"ד דכיון דראבן המקבל לא נתכוין לזכות בהם נעשים בידו חציו בפקדון מהנותן והסחורה שנקנה בהם חציו להנותן, וממילא הריווח שלו אלא דנתפשרו שיחזור המקבל ויזכה בריווח בעד דבר ידוע, וא"כ ל"ש בזה אומדנא כיון דלא בעי הקנאה בזה.
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק מ״ז סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
