תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק מ״ה סימן ח׳

ועל הנוגע לענין ממון אשר המנהג תמיד לפשר בין החולץ ובין שאר האחים ובין החליצה כי לא ברירי לן תקנת הקהלות אם היו שיחלוקו הוא והיא בשיעור כתובתה, וזה החצי שהיא מפסדת מכח החליצה נוטל החולץ והמותר חולקים האחים כולם בשוה, וזה דעת התה"ד סימן ר"ך, או כמנהג דבני ריינס דבנכסים מרובים נוטלת החצי עד שנתקבלה שיעור כתובתה וזה דעת הרא"ש בש"ע סס"י קס"ה, (ובאמת קשה לי לכאורה על הגהת ש"ע הנ"ל שכתב שם וכל זה מדינא אבל הקהילות וכו' ומה שנתן הוא במתנת שכיב מרע אין מנכין לה מחלקה, דלכאורה זהו לא שייך למנהג בני ריינס כמו שהוכרח בתה"ד סימן ר"ך, ובגוף דברי המרדכי במ"ש דבמתנת שכיב מרע אין מנכין לה מחלקה, הי' נ"ל לפרש דכוונתו עד"מ שהי' העזבון ת' ר"ט וכמו כן כתובתה ת' ר"ט ובעלה נתן במתנת שכיב מרע ק' ר"ט דלא יוכל החלוץ לומר כיון דתגבה ק' ר"ט ממתנת שכיב מרע. אתן לך עוד ק' ר"ט ויש לך חצי כתובתך לפי הדין של מנהג תה"ד, דלעולם אינה נוטלת יותר מחצי כתובתה, אלא הדין כיון דאין להחולץ שום זכות במתנת שכיב מרע, משום הכי במה שגבתה אותן הק' אין מנכין לה והו' כאלו כתובתה ש' ונוטלת מהעזבון ק"ן, ומרווחת ע"י מתנת שכיב מרע חמישי' והיינו דאין מנקין לה מחלקה לחשוב לה לקבלה לחצי כתובתה, כך הי' נ"ל לולי דהתה"ד שם לא פירש כן ע"ש). ולדעת המנהג של בני ריינוס נסתפק המהר"ם לובלין בשו"ת האיך חולק החולץ עם האחים אשר בנידון דידן נ"מ בזה מאוד, דהעזבון הוא ש' ר"ט וכתובתה עם תוס' שליש קכ"ט כיון דלולי החליצה שהיתה נוטלת כל הכתובה הי' נשאר להעזבון אחר גביית כתובתה ותוס' שליש ס"ך קי"א ר"ט ובזה הספק של המהר"ם לובלין אם באותם קי"א ר"ט חולקים האחים בשוה ואין להחולץ קדימה רק ל"ט ר"ט מה שנשאר עתה יותר בעזבון על ידי החליצה או דכנגד מה שנוטלת היא נוטל החולץ ג"כ, אם כן בנ"ד נוטלת היא ק"ן ונוטל הוא ג"כ ק"ן ואין לשאר האחים כלום. והנה בנידון דידן שהקטן נתן שטר חליצה לחלוץ בחנם, בזה מתעורר בספר בית מאיר די"ל דכתב כן לנגד חלקו לוותר נגדה, אבל לא לוותר גם נגד האחים והיינו לפי אותו הצד של מהר"ם לובלין דנוטל החלוץ כפי מה שנוטלת היא, א"כ בנ"ד אם תחלוץ מהקטן תקח היא כל כתובתה ואותן קי"א ר"ט המותר יטול אותם החולץ ובכל אלו אין לעמוד על יסודם, כי בנוי רק על התקנה וכגון זה בוודאי מצוה לפשר.