תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק מ״א סימן ו׳

ובדברי השב יעקב הנ"ל דאינו נאמן בשבועה להוציא היכי דלא הו"ל לאסוקי דעתיה ולהתנות נתיישב לי דברי הרמב"ם פ"ג דשכירות והש"ע סימן ש"ג ס"ט רועה שטען הצלתי ע"י רועים בשכר נשבע ונוטל מה שטען שאינו יכול לטעון אלא עד כדי דמיהן ויכול הי' לומר נטרפה וישבע בנק"ח עכ"ל, והה"מ כתב על זה זה הכלל לכל המוציאים ברשות שהן נשבעים ונוטלין וכמו מוציא הוצאות על נכסי אשתו עיי"ש, ותמוה לי דאם כן אמאי צריך הרמב"ם לומר ויכול הי' לומר נטרפה דמשמע דמדין מגו אתינן עלה, אבל באיכא עידי ראה אינו נאמן, ולדברי הה"מ בכל ענין יהא נאמן. ולזה נ"ל די"ל דבאמת רק מדין מגו נאמן: אבל בלאו הכי אינו נאמן בשבועה להוציא כיון דלא הו"ל לבעלים לאסוקי דעתי' ולהתנות שלא יהא נאמן. ובאמת אפשר אם ידוע שהציל בלא מגו נאמן לשבע כמה הוציא דכיון דאם לא הי' מציל הי' נאבד הבהמה הוי כל הבהמה כמו שבחא דאף יורד שלא ברשות נאמן על ההוצאה כשיעור שבח, והרמב"ם מיירי אפשר דהך גופא אינו ידוע אם הציל כמו שדקדק רועה שטען הצלתי, ואולם כפימ"ש י"ל דדווקא בשבח ממש דהוי כנותן לו משלו, משום הכי לא מקרי מוציא, משא"כ הכא ברועה שהציל דנוטל מגוף הבהמה י"ל דמקרי מוציא ממש וצ"ע לדינא.