תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק כ״ח סימן א׳

סי' הנ"ל סי"ד הביא זה המחזיק בסמ"ע סקל"ד כ' מחלוקת תוס' והרא"ש באמר מתחלה מפלוני זבינתי דזבנא מינך, ואח"כ אמר קמי דידי זבנא דלשיטת הרא"ש נאמן לפרש כן דיבורו כל שלא אמר מתחלה דאמר לי דזבנא מינך ולדעת תוס' אינו נאמן דהוי מגו למפרע ובש"ך סק"י חולק ע"ז וס"ל דגם תוס' מיירי דווקא שאמר מתחלה דא"ל דזבנא מינך אלא דקצרו בלשונם ותוכן דבריו דהיכי דמפרש דבריו דזה הי' כוונת דבריו ובאותו פעם הי' לו מגו: תו לא הוי מגו למפרע עיי"ש, ובאמת פשטא דמלתא נראה כהסמ"ע דא"א דתוס' מיירי באמר דא"ל דזבנא, דבזה א"צ לטעמא דהוי מגו למפרע דפשיטא דא"נ, כיון דכבר הודה שאין ידוע לו אלא מפיו של מוכר ואינו טוען וחוזר וטוען, והראי' דהרא"ש לא הזכיר כלל הך מלתא דמגו למפרע, ואעפ"כ כ' בפשיטות דאם אמר מתחלה דא"ל א"נ אח"כ לומר קמא דידי זבנא, א"ו דתוס' מיירי אף באמר מתחלה סתם דזבנא ממך אף דמפרש דבריו דכוונתו הי' קמא דידי זבנא, מ"מ הוי מגו למפרע, דאנן מהימנינן לי' דיבורו דזבנא מינך, ובאותו פעם לא הי' רוצה לטעון שקר, ומה דמפרש עכשיו קמי דידי אפשר דהוא שקר דעכשיו אין לו מגו, אלא שצריך ביאור דלכאורה ק' לפ"ז ההיא דלקמן סעיף כ"ד בטוען מתחלה של אבותי דיכול אח"כ לפרש דבריו של אבותי שלקחוה מאבתיך, והוא סוגי' ערוכה ולא הוי מגו למפרע, אמנם נ"ל לחלק, דדווקא היכי דיכולים אנו לומר דדיבורו הראשון אמת, ומה דמוסיף עכשיו הוא שקר, בזה שייך לומר דמגו למפרע ל"א, דבטענתו הראשון לא רצה לטעון שקר, ועכשיו דראה שלא זכה בטענתו מוסיף על דבריו בשקר, משא"כ בההיא דשל אבותי דהי' לו מגו דמינך זבנתי ואכלתי שני חזקה, אלא כיון שאין אנו יכולים להאמין לו דהוי מגו במקום עדים, בזה מפרש אח"כ שלקחוה מאבותיך ולכך מתחלה נאמן כדי לקיים המגו שהי' לו אז, דאם איתא דלא כיון לזה מתחלה, אלא דעכשיו הוא מוסיף כן, ע"כ דטענתו הראשון הוא שקר שהוכחש בעדי' והי' לו לטעון מינך זבנתי', וכיון דמכח המגו נראה דטענתו אמת אלא דהוכחש בעדים נאמן לקיי' טענתו ולתרץ דיבורו והמגו במקומו עומד, כנלע"ד: