סי' קמ"ו ס"ב אפי' מיחה בפני המחזיק וכו' ויש מי שחולק, והוא דעת הרא"ש דהשיג על הרמב"ן דאינו נאמן במגו דמ"מ הו"ל לאזהורי בשטרא עיי"ש, ולא זכיתי להבין כוונת הרא"ש דמה מהני שיש לו ריעותא דשטר, הא מ"מ הוי מגו והא פשיטא דל"ל דהריעות' דשטרא הוי כמו אנן סהדי ולא מהני מגו דהא בכתובות מבואר דנאמן לטעון לקוח במגו דלא הי' דברים מעולם, והכי פסקי' בסי' קמ"ט ואף דבדרישה שם לפי מסקנתו בדברי הרא"ש ההיא דכתובות מיירי דטוען שהי' לו שני חזקה, ומש"ה לא נזהר בשטרא, אלא שאין לו עידי חזקה בזה נאמן במגו, אבל אם טוען שלא החזיק באמת אינו נאמן מ' רעותא דשטרא עיי"ש, מ"מ מסתימת כל הפוסקים לא משמע כן וכן בהרי"ף בסוגיא דשכוני גוואי כ' בהדיא אף בטוען דלא החזיק נאמן במגו ולא מצינו מי שחולק בזה, וגם אין לומר כיון דמיח' הי' לו יותר לזהר בשטרו, דהא מצי טען שאבד השטר קודם המחילה, ועיין סמ"ע דנדחק דגם הרמב"ן לא קאמר מדין מגו כאלו סברת הרא"ש פשוטה, ואנכי בער ולא אבין כוונתם, וצ"ע:
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק כ״ז סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.