וע"ד קושיתו בנזיר ה' ומגלה אחד ליב"ח, הא רבי סבר ערכין ל"א דבבע"ח תליא בשס"ה ימים, יפה הקשה, וביותר למה דמבואר פ"ק דר"ה דרבי ס"ל דבכל מקום חשבינן שס"ה ימים לשנה, וא"כ למה נשתנה דין זה דגלוח דנזיר עולם, ולי קשה ג"כ בלא"ה אף לפי ההלכתא למ"ש הגה"מ פ"א מהלכות גרושין לדייק לענין מינקת חבירו, מדנקט הש"ס לישנא דיב"ח דמשמע דתליא רק בחדשי' ואין העיבור בכלל, וכמ"ש המהר"ם בהלכות שמחות לענין אבילות יב"ח, והכי קיימ"ל, כמ"ש יו"ד סימן שצ"א סק"ב, ועיין בב"ש אה"ע סי' י"ג סקכ"ב. וא"כ ה"נ לענין גלוח יש לדייק מלשון לשנים עשר חדש דאין העיבור בכלל ואמאי הא ילפינן מבע"ח והתם נתעברה למוכר ואין סברא לומר כיון דתלי' בכבידות השערות אין מקום לחלק בין שנה מעוברת לשנה סתם דהא ביותר מזה מחלקי' לענין ביאת קטנה פחות מבת ג' כמ"ש הה"מ פ"ב מהל' אישות ע"ש, וגם קשה דנימא דבעי' דווקא מעל"ע כמו בבע"ח וכ"ז צ"ע.
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק י״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
