תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק י״ג סימן ז׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ואם כן כפימ"ש בנ"ד דעכ"פ נאמנת בשבועה במגו דנאנסה בכה"ג מקבלים העדים לפטרה משבועה דהרי בשטר אין כחו יפה כ"כ, דהא א"י לגבות כלל מית"ק אפי' בשבועה כ"ש בנ"ד דמכח המגו יכולה עכ"פ לגבות בשבועה, א"כ בכה"ג וודאי מקבלים, אמנם באמת זהו ליתא, דאף דהיכא דנאמנת במגו דלהד"ם אלא דצריכה שבועה כיון דאינו טוענת בגופו והוי בכלל נוטל, בזה שפיר יש ללמוד דמקבלים עדים בפני ית"ק לפטור משבועה, בנ"ד במגו דנאנסה כיון דכל כמה דלא נשבע' ליכא מגו דהא בנאנס' תצטרך לישבע, וא"כ בכה"ג אם נימא דמקבלים העדי' ולא תצטרך לשבע, א"כ עיקר גבייתה ע"י העדים דהא כיון דלא נשבעת אין כאן מגו ואיננו, ואינו דומה לשטר דאף בלא העדים השטר בתוקפו אלא דאיכ' חשש צררי', משא"כ בנ"ד אף דעדיפא כחה משטר דיכול לגבות ע"י שבועה, מ"מ בלא שבועה גרע כחה דאין כאן מגו כלל, ועיין הגהת ש"ע סי' פ"ז ס"ו גבי עד המסיוע ובש"ך שם וצע"ג בזה, גם כיון דהוא מוחזקת יש לדון דמקבלים עדים כדפסקי' בש"ע סימן ק"ח דמקבלים עדים שלא בפני בע"ד לפטור, ועיין ש"ך שם דמשמע דהו"ה בית"ק, וא"כ ה"נ אף דאם היא' באה לגבות אין מקבלים העדים, מ"מ לענין זה מהני הקבלת עדות שלא להוציא ממנה המתנות כנלע"ד:
נחלת הכלל · Budapest, 1938

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.