אולם לדעת הט"ז והש"ך דאף בטרחה מקרי דבר שיל"מ ושאני תרומה דהוי ס"ס אם ימצא פתח לנדרו כמ"ש הט"ז סימן שכ"ג או כמ"ש הנקה"כ שם דבתרומה אין נשאלין אלא מדוחק א"כ הכא בנ"ד מקרי דשל"מ דבידה להתיר ע"י חכם וי"ל דלא מהני הס"ס, גם להמהרש"ל נ"ל דהוי של"מ כיון דמצד עצמותו עומד הנדר להתיר ע"י חכם אלו לא ירצה הבעל להפר ומה שחלקו דע"ז גופא אנו דנין להקל בס"ס שלא תצטרך להתרת חכם נ"ל דז"א דא"כ בנודר מככר זו ונתערב נימא דבטל ושוב לא יהא מצוה לאתשולי אע"כ כיון דאם נידון דלא בטל בודאי יחזור למישאל עליה דמצוה לאתשולי ומש"ה מקרי דשיל"מ ולא בטל וה"נ בנ"ד דאם נידון שלא לסמוך על הספיקות ממילא הא קיימא לאתשולי הוי דשיל"מ אולם כבר כתבתי בסי'.. דהיתר שע"י הפרת הבעל לא מקרי שיל"מ ע"י התרת חכם כיון דהבעל יכול להפר בע"כ ואין בכוחו להכריחה לשאול לחכם כנלע"ד:
תשובות רבי עקיבא איגר החדשות · חלק א׳ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Budapest, 1938
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.