תשובות מהרש״ל · חלק ל״ז סימן ב׳

והנה הפירוש אשר נרא' לע"ד הוא שכוונת הרא"ש לומר שצורך הפתוחה היא באה מ"ב פנים הא אם סיים הפרש' שלמעלה באמצע השיטה ויש עד סוף השיטה שיעור כדי ליכתוב ט' אותיות ורוצה להתחיל לכתוב פרשה פתוחה יניח עד סוף שיטה חלק ויתחיל הפרשה הפתוחה בראש השיטה ואם סיים בסוף שיטה יניח מתחילת השיטה שתחתיה שיעור תשעה אותיות ויתחיל הפרשה הפתוחה באמצע שיטה והסתומה היא שיש חלק באמצע השיטה כדי ג' אותיות והפרשה מתחלת בסוף השיטה ואם סיים הפרשה בסוף השיטה או בסוף הדף יניח שיטה א' חלק ויתחיל בתחילת שיטה שלישי' סוף דבר היכר צורת הפתוחה או הסתומה הוא בתחיל' הפרש' הפתוח' או הסתומה ובפי' הזה מפרשים מהרי קארי ומהר"י אבוהב עיין בהילכות תפילין אמנם הם יפרשו דברי הרא"ש באופן אחר כי מה שאומר הרא"ש הפתוחה צריכה שתהיה פתוחה בסוף השיטה או בתחילתה כו' פירושו בין הפרשה הפתוחה ובין הפרשה הבאה צריך להניח חלק שיעור ט' אותיות וכן מה שאמר והסתומה צריך שיהא חלק באמצע פירושו ג"כ בין הפרשה הסתומה לפרשה הבאה אחריה סוף דבר החלק שצריך להניח כדי להכיר שהפרשה פתוח' או סתומ' היינו בסוף הפרשה הפתוחה או הסתומה ולכאורה ירא' כי זה הפי' הב' הוא יותר מחוור מן הפי' ה"א שהרי הטור כתב ואם סיים הסתומ' בסוף הדף יניח שיטה עליונה שבראש הדף וכו' ובשלמא כפי הפי' הב' אתי שפיר מאי דכתב ואם סיים הסתומ' כלומר ואם סיים הפרשה הסתומה בסוף הדף והוא צריך להניח עתה חלק כשיעור הסתומה אמנם כפי הפי' ה"א יקשה מאי קאמר ואם סיים הסתומ' צריך להניח דאמאי צריך להניח הואיל וכבר סיים הסתומ' והלא בתחילת הפרשה הסתומה צריך להניח חלק ולא בסופה דאטו אם סיים פרשה סתומה בסוף הדף ורוצה לעשות פתוחה אחריה איך יניח שיטה אחת חלקה והלא תראה כמו סתומה וזאת הקושיא גם כן תיפול במה שכתב הרא"ש בהלכות קטנות וז"ל ואם סיים פרשה סתומה בסוף השיטה יניח שיטה א' חלק ויתחיל בשיטה שנייה עכ"ל גם כפי הפי' הב' יתורץ קושי' אחת שמביא מהר"י קארו שהקשה למהר"י אכוהב וז"ל וכתב מהר "י אבוהב שאע"פ שפרשת קדש אין ניכר שהיא פתוחה לפי שאין כתובה קודם לה דבר באינך דאיפשר לתקוני מתקנינן ופרשת קדש תקרא פתוח' לפי שהיא התחלת התפילין ואין קודם לה דבר עכ"ל: והנה כפי הפי' הב' היכר גדול יש לפרשת קדש שהיא פתוחה במה שמניח שיעור ט' אותיות חלק בסוף הפרשה וכי תימ' שאם סברת הרא"ש הוא כפי פיר' ה"ב יקשה כי איך אומ' הרא"ש שפרשת והיה אם שמוע סתומה והלא אי אפשר לעשו' לה היכר של סתומה הואיל ואין פרשה אחרת כתוב' אחריה י"ל דהואיל ואינ' מסויימת באמצע שיטה כמו האחרו' תקרא סתומ' אע"פ שאין כתו' אחריה דבר שהרי כיוצא בזה כתבו התו' בפ' הקומץ על מה שאמרו הגמרא בעניין המזוזה ועוש' פרשיותיה סתומות וז"ל קצת קשה דנקט לשון רבים ואין שם כי אם פרשה אחת ושמא משום על הארץ שבסוף שיטה אע"פ שאין כתוב כלום אח"כ עכ"ל הרי דמשום דעל הארץ מסיים בסוף השיטה מיקרייא פרשת והיה אם שמוע סתומה והנה כפי סבר' הפי' ה"כ שההיכר של הפרשה הפתוחה או הסתומה היא בסופה דברי התו' מיושבות כי הוקשה להם דאיך אומר פרשיותיה סתומות לשון רבים והלא אי איפש' לעשות אלא פרשה אחת סתומה דהיינו פרשת שמע לפי שעושין בינה לפרש והיה אם שמוע היכר סתומה אמנם פרש' והיה אם שמוע איך איפשר לעשות לה היכר סתומה בסופה הואיל ואין פרשה אחרת כתובה אחריה ומתרצים ושמא משום על הארץ שבסוף שיט' מיקריי' סתומ' אעפ"י שאין כתב כלום אח"כ באופן שתראה פרש' והיה אם שמוע סתומה ומ"מ מיקרייא סתומה כי אם היתה מסיימת באמצע שיטה היה נראית כפתוחה ודאית אמנם עתה דמסיימ' בסוף שוטה נהי דאינה סתומה ממש הואיל ואין כתוב כלום אח"כ אבל עכ"ז יותר נראה שהיא סתומה מפתוחה אמנם כפי סברת הפי' הא' שההיכר של הפרשה הפתוחה או הסתומה הוא בתחילת' דברי התו' קשין להולמם שכפי זאת הסברה צריכין אנו לומר שמה שהוקשה לתו' הוא איך אומר פרשיותיה לשון רבים והלא פרשת שמע אי איפשר לעשות סתומה לפי שאין כתו' קודם לה דבר וא"א לעשות סתומה אלא פרש' והיה אם שמוע וא"כ מה מתרצי' דמשם דעל הארץ בסוף השיטה דאכתי יקשה שאין כאן פרשותיה סתומות וכי תימא שכוונת התו' לומר דהואיל ועל הארץ בסוף שיטה נראה שהפרשה הבאה אחריה סתומה דאם היה על הארץ באמצע שיטה היה נראה שהפרש' הבאה אחריה פתוחה ודאית אבל השתא דעל הארץ בסוף שיטה נראה דהפרשה הבאה אחריה סתומה ואעפ"י שאין הפרשה האחרת כתוב כאן אמר פרשיותיה סתומות הואיל ויש בסוף פרש' והיה אם שמוע היכר שהיא סתומ' ולזה כיוונו התו' כאומרם ושמ' משו' על הארץ שבסוף השיט' אעפ"י שאין כתו' כלו' אח"כ זה א"א לאמרו דא"כ מאי פרשיות' דקאמ' דמשמ' דמפרשיו' המזוזה קאי ע"כ נ"ל ע"ד כי צריכין אנו לדחוק ולומ' כי כוונת התו' לומר דמאי דאמ' פרשיותיה סתומות אינו רוצה לומ' שיהיו פרשיותיה סתומות כדין פרשה סתומה ממש אלא הכוונה היא לומר שסיימו בסוף השיט' ומה שאומר פרשיותיה סתומות הוא לשון מושאל וזה הפי' נראה לע"ד שהוא אמתי כדברי התו' ממה שכתב המרדכי ז"ל מצאתי בסמ"ג ותו' שאנ"ץ שהיו כותבין על הארץ בסוף שיטה והרי חשוב כסתומות כיון שנתמלאת כל השיטה עכ"ל אבל אכתי קשה שכפי זה הפי' מה אומרים התו' אעפ"י שאין כתוב כלום אח"כ שהרי כבר תרצו למה שהוקשה להם ולא עוד אלא שהדברים האילו אין להם קשר ושייכות עם מה של מעלה אמנם נלע"ד שזה יובן עם מה שכתב המרדכי וז"ל ותימ' דנהגינן השתא דכתבינן על הארץ בתחילת השיטה ונראה הטעם דומיא דס"ת דלעיני כל ישראל באמצע השיטה שנראה אז שהדבר נגמר דכשמסיי' בסוף השיטה כמו שאר השורות נראה כאילו רוצה לכתוב יותר עכ"ל וא"כ נאמר שכוונת התו' לומר דאעפ"י שאין כתב כלום אח"כ והיה ראוי ליכתוב על הארץ בתחיל' השיטה כמו לעיני כל ישראל שכותבין אותו כאמצע השיטה להראו' שהדב' נגמר וא"כ ג"כ על הארץ היה ראוי לעשות בתחילת שיטה להראות שהדבר נגמר וא"כ איך נאמר דמה שאמר ועושה פרשיותיה סתומות היינו שיסיים על הארץ בסוף השיטה הואיל ואין ראוי לעשות כן עכ"ז אומרים התו' דשמא משום דעל הארץ בסו' שיט' מיקרי סתומו' אעפ"י שאין כתו' כלום אח"כ ולא היה ראוי לסיים בסוף השיט' זהו הנע"ד בזה הדיבור ונחזור לעניינו ונאמר דאיפשר שעל זה הם סומכין לסיים פרשת שמע באמצע שיטה ולהתחיל פרשת והיה אם שמוע כי הם סוברים דלדעת הרא"ש היכר הפתוחה או הסתומה הוא בסוף הפרשה עצמה וא"כ אותו החלק שבסוף פרשה שמע הוא עושה לפרשת שמע פתוחה ולא לפרשת והיה אם שמוע ופר' והיה אם שמוע מיקרי סתומה הואיל והיא מסיימת בסוף השיטה אמנם נלע"ד שאין ראוי לסמוך על זה הפי' לעשות מעשה מכמה טעמים חדא שהסברה היא היא זרה עד מאוד לומר שהפרשה תקרא פתוחה בעבור שבסופה יש חלק ועוד שהרי הרא"ש בהלכות קטנות כשמפרש צורת הפתוחה והסתומה אומר אח"כ ז"ל והרמב"ם ז"ל כת' דפתוחה בסוף שיטה היא פתוחה ולא הפתוחה בתחילת שיט' ואם סיים בסוף שיטה מניח שיטה אחת חלק וסתומה היא באמצע או בתחילת שיטה עכ"ל נראה מכאן דלא פליג הרמב"ם אלא במה שכתב דפתוחה בתחילת שיטה לא הוי פתוחה ומה שכתב דסתומה בתחילת שיטה ולא פליג עליה בדבר אחר ואם כפי הפי' הכ' מחלוקת יותר גדול מזה יש ביניהם שלדעת הרא"ש צורת הפתוחה והסתומה הוא בינה לפרש' הבאה אחריה ולדעת הרמב"ם צורת הפתוחה והסתומ' הוא בתחילת כמו שנרא' מתוך דבריו כפי' שכתב בפ"ח אם גמר באמצע שיטה מניח שאר השיטה פנוי ומתחיל הפרשה שהיא פתוחה בתחילת השיטה השינית עכ"ל ועוד שבפי' הב' הפי' פרש' ויעל היא פתוח' הואיל והיא מסיימ' באמצע שיטה כדאיתא בפרק הקומץ והר"ם כתב שהיא סתומה ולא מצינו חולק עליו ועוד דא"כ יקשה במה שאמר בפרק הקומץ איני והאמר רב גידל אמר רב לעיני כל ישראל באמצע הדף ההיא באמצע שיטה איתמר דאי איפשר לומר דבאמצע שיטה איתמר דא"כ הוה ליה למימר דפרש' ויעל היא פתוחה ומינה הוה ידעינן דהיא מסיימת באמצע שיטה דאי מסיימת בסוף שיטה היא סתומה כמו פר' והיה אם שמוע דהיא סתומה משום דמסיימת בסוף שיטה על כן נלע"ד שהפי' ה"א שפירישי' בדברי הטור הוא אמיתי ומה שהקשינן לעיל ממה שכתב הטור ואם ליישב הסתומה וממה שכתב הרא"ש ואם סיים פרשת סתומ' בסוף השיטה כו' איפשר ליישב ולומר דסתומ' שכתבו פירושו מסויימת והכי פי' דברי הרא"ש ואם סיים פרשת מסויימת בסוף שיטה וכן מה שכתב הטור ואם סיים הסתומה כלומר המסויימת או איפש' דסתו' שכתבו הוא על דרך מה שאומר הגמ' ועושה פרשיותיה סתומות וכתבו בתוספית' דמקרייא פ' והיה אם שמוע סתומה משום דמסיימת בסוף השיטה ה"נ האי דקאמ' הרא"ש ואם סיים פרשה סתומה בסוף שיטה כלומר ואם סיים פרשה סתומה דהיינו בסוף שיטה והכי דייק לישנא שמביא הטור ואם סיים הסתומה בסוף הדף יניח שיטה עליונה של ראש הדף חלק כו' ואיכא למידק דהוה לי' למימר ואם סיים הסתומ' בסוף הדף ובסוף השיט' וכ"ת דסוף הדף משתמ' סוף הדף לגמרי דהיינו אף סוף השיט' זה א"א ואמרו שהרי אמרינן בפרק הקומץ סתם בא לו לגמור לא יגמור באמצע הדף אלא מקצ' והולך עד סוף הדף ואח"כ אומ' לעיני כל ישראל באמצ' שיטה נראה דסוף הדף לא משתמע עד סוף השיטה ג"כ אלא סוף הדף מקרי בשיטה אחרונה אפי' באמצע וא"כ נחזור לקושייתינו שכפי פי' הב' שפיר"י דמאי דקאמר ואם סיים הסתומה בסוף הדף ובסוף השיטה דאטו אם סיים בסוף הדף באמצע שיטה למה צריך להניח שיטה עליונה חלק יתחיל בסוף השיט' של סוף הדף אמנם כפי מה שאמרנו דסתומה ר"ל בסוף שיטה אתי שפיר דהוי ליה כאילו אמר ואם סיים בסוף השיטה ובסוף הדף ואחזור לענייני הראשון ואומר שאין ראוי לסמוך על הפירוש שפירשנו בדברי הטור ולעשות מעשה לסיים פרשה שמע באמצע שיטה ולהתחיל והיה אם שמוע בתחלת הדף ובפרט כי מהר"י קארו ומהר"י אבוהב אינם מפרשי' דברי הטו' כמו אותו הפי' וכל זמן שלא נמצא על מה שיסמוך המני' תפילין כאילו אינו מקיים מצות תפילין כתקנה ונרא' בעיני דודאי אי איפש' שיעשו דבר כזה בארץ אשכנז ולכן ראוי למחות במי שמניח תפילין כתובין בזה האופן מה שנלע"ד כתבתי: הצעיר משה בכ"ר משלם: