ומעתה אני אומר שכותבי המזוזה המניחין חלק בראש והיה אם שמוע יותר מכדי ג' אותיות כדי שיוכלו לכתוב שדי מבחוץ כנגד האויר שלא יפה הן עושין שהרי זו היא פתוחה מעליותא לדעת מ"ם והאידנא נהגינן בסתומ' וכ"ש כשמניחין ריוח ג"כ בסוף השיטה של ובשעריך דהוי פתוחה דלא גרע אף שכתב בס"ת סוף סי' ר' היכא דפתוחה מכאן ומכאן דהוי סתומה הלא בסוף חזר מהאי סברא וכת' ומיהו לעיל פירשתי פי' אחר וכן סתם התו' מתמיהין היכא יגרע כשפותח' מראשה ומסופה ואם בעבור זה מניחין ריוח ג' אותיות כדי שיכתבו שדי מבחוץ על הריוח מי הוא הנביא שהגיד שיזיק אם לא יהיה הכל על הריוח או יתחיל קצת חוץ מגליון אלא יניח ריוח פחות מכדי ג' אותיות בסוף השיטה של ובשעריך ופחות מכדי ג' אותיות בראש והיה אם שמוע שהוא סתומה לדעת התו' והרא"ש ואם לצאת אף ידי ר"מ יניח פחות מכדי ט' אותיות בסוף ובשעריך ופחות מכדי ג' אותיות בראש והיה אם שמוע:
תשובות מהרש״ל · חלק ל״ז סימן י״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot Maharshal, Lublin, 1574
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהרש״ל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.