תשובות מהרש״ל · חלק ל״ג סימן כ״ט

הדרך השלישי אף א"ת שהעדות מספקת לאיסור וגם בדיעבד הוה קבלה מ"מ בנדון זה העדו' לא הוה עדות שהרי הוגבה על פי הדיוטות ממש ושלא בדרישה וחקירה וכבר פסק רבינו תם שאין להוציא אשה מבעלה אלא ע"י דרישה וחקירה ואביא ראייה לדבריו מהא דמסקינן בסוף יבמות תניא אין בודקין עדי נשים בדרישה וחקירה דברי ר' עקיב' ר' טרפון אומר בודקין וקמפלגי בדרבי חנינא דאמר רבי חנינא דבר תורה אחד דיני ממונו' ואחד דיני נפשות בדרישה וחקירה שנאמ' משפט אחד יהיה לכם מה טעם אמרו דיני ממונות אין צריכין דרישה וחקירה שלא תנעול דלת בפני לוין ובמאי קמפלגי מר סבר כיון דאיכא כתוב' למשקל כדיני ממונ' דמי ומר סבר כיון דקא שרינא אשת איש לעלמ' כדיני נפשות דמי ופסק ר"ח והרי"ף דהלכה כר' עקיבה וע"פ צ"ל דטעמא דיליה לאו משום טעמא דכתובה לחוד הוא דאטו משום דמהני גבי ממון יקילו לומר דמהני נמי גבי נפשות אדרבה איפכא מסתברא מאחר דלא מהני לגבי נפשות לא מהני לגבי ממון וא"ל דר' עקיבה לא קאמר דלא בעינן דרישה וחקירה אלא לעניין כתובה לחוד דהיכא תבוא לגבות כתובה א"ל שיתירוה הב"ד להנשא ומאחר שצריכה דרישה וחקירה לענין שריות' דילה למה אמר שאין צריכה דרישה וחקירה לכתובה אלא בוודאי ר' עקיבה סבר דבוודאי לענין שריותא דילה אינה צריכה דרישה וחקיר' כלל דהא קילא ליה מגבת כתובה דהא נשאת ע"פ עד אחד אפ"י ע"י קרוב וכמו שכת' רבינו משה פ' ג' דהלכו' גירושין וז"ל אל יקש' בעיניך שהתירו חכמי' הערווה החמורה בעדו' אשה או עבד או שפח' או גוי המסיח לפני תומו ועד מפי עד מפי הכתב ובדלא דרישה וחקירה כמו שביארתי שלא הקפידה תורה על העדות שני עדים ושאר משפטי העדות אלא בדבר שאין את' יכול לעמוד על בוריו אלא מפי עדים וכעדות' כגון שהעידו שזה הרג את זה או הלוה זה את זה אבל דבר שאפשר לעמוד על בוריו שלא מפי העד הזה ואין העד יכול להשמט אם אין הדבר אמת כגון שזה שהעיד שמת פלוני לא הקפידה תורה אליו שדבר רחוק הוא שהעיד בו העד בשקר לפיכך הקילו חכמים בדבר זה והאמינו בו עד אחד אפי' שפחה ומפי הכתב ובדלא דרישה וחקירה כדי שלא ישארו בנות ישראל עגונות ע"כ אם כן בא ר' עקיבה לומר שאין בודקים נשים בדרישה וחקירה דלעניין שריות' דילה פשיטא דלא בעי ולעניין גביית ממון שהיא הכתוב' נמי לא תקנו דריש וחקיר' דבדיני ממונו' דמי אף דליכ' בה טעמ' שלא תנעול דל' בפני לוין מ"מ לא חלקו חכמים בין דיני ממונו' א"נ משו' חינא איקלו נמי גבה ור' טרפון סבר מאחר דס"ס מתירין א"א לעלמא כדיני נפשות דמיא ואף שהקילו בעדות אשה מ"מ אותו העד שמעיד או שני עדים שמעידים אין יוצאין מדין דרישה וחקירה שמא מתוך דבריה' ימצאו לשקר והלכה כר' עקיבא אבל לאסור אשה על בעלה דלא מקילנא לגבה פשיטא דבעי דרישה וחקירה לכ"ע וכן כתב האגודה במסכת יבמות בפ' הבא ע"י שאין לפסול ולפגום שום איש ישראל בלא דרישה וחקירה מאחר דאין לפוסלה ולאסרה על בעלה בב"ד זו שהוגבה ע"פ הדיוטות ממש בלא דרישה וחקיר' אלא אדרבה דרוש וחקור העניין שהוא לשקר א"כ אין ממשות כלל בכל עדותיו ואין שייך לומר כאן דפלגינ' עדות ולומר נהי דאינה נאסרת מ"מ הפסידה כתובתה דלעניין ממון לא בעי דרישה וחקירה ונבא לדחוק ולומר אף שאין שייך הכא טעמא דנעילת דלת ואדרבה אי מפסידתן כתובה בלא דרישה וחקירה עבדינן נגד הסברא שהרי הקילו חכמים לגבה משום חינה כדפירש"י וכ"ש דנוקמ' אדינה א"ה נתפוס טעמא קמא שכתבנו שאין לחלק בין דיני ממונות זה אינו דפשיטה לפי מה שנהוג בינינו חרם ר"ג שלא לגרש אשה בע"כ א"כ כל היכא דשרי לבעלה ויושבת תחתיו אית לה כתוב' כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה כדפירש"י ועוד איך יתכן לומר שהפסידה כתובתה א"כ זינת' ואיך שרי' לבעלה ומדשרי ש"מ דאוקמ' אחזקה שלא זינתה ואיך הפסידה כתובת' ועוד לא שייך למימר כאן פלגינן כלל דהא מדינא בעינן דרישה וחקירה אף בממון אלא שהקילו חכמים גבי ממון ומאחר דהכא גבי לאסרה על בעלה בעינ' דרישה וחקירה א"כ פשיטא דאוקמינן האי איתתה לכל דבריה בדינה.